דגלים של תקווה

בסוף שנת 2023 נולדה בקבוצת שילר יוזמה קהילתית מרגשת בהובלת יעל שור. ההשראה הגיעה ממראה תלולית עפר בקיבוץ יזרעאל, שם קבוצת בני הנעורים תלו דגלים צהובים כסמל תקווה להשבת החטופים. המראה הזה הפך עבור יעל לסמל של עמידה איתנה ותקווה, והיא החליטה להביא את הרעיון גם לקבוצת שילר. היא רכשה בדים צהובים בחנות ברחובות, וחברה לסוזן לבקוביץ מהקיבוץ שתפרה את הדגלים אחד-אחד בעבודת יד. ועדת התרבות של הקיבוץ רכשה מוטות, וכך הצליחו להוציא את היוזמה לדרך. בפברואר 2024, לאחר גיוס רחב של תושבי הקיבוץ, נתלו לאורך הכביש הראשי ובין השערים הראשיים 134 דגלים כמספר החטופים בזמנו, שנשארו תלויים מעל לשנה שלמה. הדגלים היו לסמל מוחשי לעמידה העיקשת של הקהילה ולקריאה מתמדת להעלאת המודעות להחזרת החטופים. גם כאשר נשחקו או ניזוקו, יעל שבה ותלתה דגלים חדשים בסיוע ועדת התרבות ובני נוער מתנדבים.

לצד באנרים ושלטים רבים נוספים שתלתה, היא המשיכה לפעול באופן אישי ונחוש בשטח. פעם אחר פעם נסעה בעצמה, עצרה בצד הדרך ותלתה דגלים ושלטים לאורך כביש 411, בין גבעת ברנר לקיבוץ קבוצת שילר ועד צומת ביל"ו ורחובות. לעיתים יצאה לבדה בימי שבת בשעות הבוקר המוקדמות, חצתה גדרות, נשאה מוטות ודגלים ותלתה אותם אחד-אחד בעמל ידיה. גם כאשר ניזוקו או הושחתו, היא אספה, ניקתה ותלתה מחדש, מתוך מחויבות להדהד את המסר במרחב הציבורי. לאורך הכביש החלה גם לתלות דגלי ישראל שעליהם סמלי החטופים, והיא מקפידה לתחזק אותם בקביעות.

בקבוצת שילר קמה יוזמה נוספת לחיזוק הרוח והשותפות. ב׳כיכר היונים׳ של תושבי ניר עוז התקיימו עצרות רבות ומשמעותיות, אך עם הזמן מספר המשתתפים הלך ופחת. לאחר שעלתה הצעה לפתוח את היוזמה לכלל תושבי הקיבוצים, המושבים והערים, במטרה להביע תמיכה ולהשיב את החיות למקום, רבים נענו בהתלהבות. תושבי קבוצת שילר כבר הספיקו להגיע מס׳ פעמים באוטובוס כמעט מלא יחד עם תושבי גבעת ברנר ועם קהל מרגש שעמד יחד עם אנשי ניר עוז. זוהי דוגמה נוספת לתחושת השותפות והתקווה לעתיד שמובילה את תושבי קבוצת שילר והמועצה כולה.