המבט קדימה, הנחישות והחריצות

שרגא דורי נולד בשנת 1937 בעיר בודפשט בירת הונגריה, בשם פטר דויטש לאמא אולגה ולאבא בלה. הוא היה בן שני, אח לברכה הגדולה ממנו בשלוש שנים. אימו הייתה כובענית ואביו ניהל חנות נעליים. עם הגעת הנאצים להונגריה, בשנת 1944, נלקח אביו למחנה עבודה והמשפחה עברה לגור בצפיפות עם משפחות נוספות. אימו נשבתה ע"י הנאצים ולא חזרה עוד. הילדים הועברו לגטו, ושם הם ברחו ממקום מסתור אחד לאחר, תוך ששרגא חולה וברכה נושאת אותו על גבה וגונבת בשבילו אוכל, בגדים ושמיכות. ניסים רבים קרו להם והשאירו אותם בחיים.

אחרי שחרור הונגריה בידי הרוסים, הם הועברו לבית ילדים של התנועות הציונית. שם, לאט לאט החל שרגא להבריא. לבסוף בא לאסוף אותם הדוד – אח של אמם. גם אביהם חזר מגרמניה, אך הוא לא יכול היה לגדלם לבד והם נערכו לעליה דרך תנועת הנוער "גורדוניה מכבי הצעיר".

הם עלו לארץ בשנת 1948 באוניה "פאניורק", ואז נפרדו. ברכה התגוררה אצל קרובי משפחה עד הגיוס, ושרגא נשאר במוסד "אהבה" בקרית ביאליק. בשנת 1950 הגיע לקיבוץ רבדים בחברת הנוער "צבר" של מחנות העולים ומאז נשאר בקיבוץ. בשנת 1968 נישא לאורנה נאור מקיבוץ כפר מנחם, שהכיר דרך חברים משותפים, להם נולדו ארבעה ילדים: עדי, רוית חן ואופיר. שרגא עבד בגידולי השדה ובמיכון החקלאי, והיה מומחה לקטפות כותנה. הוא נשאר בענף עד גיל 83!

לאחר גירושיו מאורנה פגש באסתר ירקוני מקיבוץ גבעת ברנר ואיתה הוא חי עד היום. יש לו שמונה נכדים ועוד משפחה גדולה וענפה מהצד של בת זוגו. לילדיו העביר את המבט קדימה, את הנחישות ואת החריצות שבזכותם ניצח את הגרמנים ואת המלחמה.