שרשרת הדורות

רבקה באום נולדה בנתניה בשנת 1953 להוריה חיה רחל ומאיר פיאנטה ילידי פולין שורדי שואה. רבקה התחנכה במוסדות חינוך דתיים בעיר והייתה חניכה בתנועת הנוער "בני עקיבא". בשנת 1983 עשתה צעד שרבים לא הבינו כשעזבה דירה יפה וטובה בעיר שהיה בה הכל, ועברה לקרוואן בענב הצעירה, יישוב בן שנה וחצי בלבד. היו לה חיים מסודרים בעיר מבוססת עם קריירת הוראה מבטיחה, מקום עבודתה בהוראה היה קרוב אל ביתה . היא בחרה לוותר על כל הנוחיות ולבנות את ביתה על גבעה ריקה. "דווקא כי אני מורה להיסטוריה," היא מסבירה בחיוך. "לראות איך הקימו בעבר יישוב עם שנים עשר אנשים— זה נתן לי השראה. לא יכולתי לא להיות חלק מזה.

רבקה הגיעה עם מנחם בנימין (מארק) בעלה שנולד באנגליה והגיע לארץ בגיל 19 מאהבת הארץ, עם שלוש בנות קטנות, ועוד שתיים נולדו בענב. ארבע שנים חיו בקרוואן. ארבע שנים של חיים קהילתיים צמודים, של שכנות שהפכו למשפחה, של בנייה משותפת של משהו שעוד לא היה לו שם ברור. ואז נכנסו לבית שבנו כחלק מהקבוצה הראשונה שבנתה את בניית הקבע ביישוב. "היינו בין הראשונים," היא אומרת בגאווה שקטה. היום ברוך השם יש להם חמש בנות, נכדים ואף נין — שתי בנות גרות בשומרון ושלוש בנתניה. הדור כולו ממשיך להיאחז בארץ ישראל.

לאורך כל השנים המשיכה רבקה לחנך וללמד היסטוריה ואזרחות בתיכון בנתניה — כארבעים שנה רצופות של הוראה, של עיצוב צעירים, של העברת ערכים. במקביל שימשה כרכזת חברתית בבית הספר, ובישוב עצמו הייתה רכזת קהילתית ופעלה בוועדות שונות. עד היום, אחרי כל השנים, היא עדיין חברה בשתי ועדות, ותורמת ככל יכולתה בכל מקום שצריך.
לפני כשתים עשרה שנה פתחה פרק חדש ומרגש כשלמדה הדרכת משלחות לפולין דרך "שם עולם", מכון אשר מדגיש את התמודדות היהודים בתוך הגיהנום מכוח המסורת והאמונה היהודית. שאיבת כוחות מתוך החושך, וההמשכיות שבאה אחריו. מאז היא מתנדבת בארגון, מדריכה משלחות בפולין ובארץ, ומעבירה הרצאות בנושאי השואה והתקומה— עוסקת בזיכרון לא כנטל כבד אלא כמנוע לחיים, כסיבה לקום ולבנות.
וכך אולי מתחבר הכל, ההיסטוריה, הזיכרון והבנייה. "הדבר שאני הכי גאה בו הוא להיות חלק מהתיישבות בשומרון ובתוכה לראות את ענב שצומחת ופורחת," היא אומרת. "עשיית כלל היישוב." לא הישגים אישיים, לא כבוד לעצמה — אלא הכלל. זה תמיד היה הכיוון שלה, מהיום הראשון שהגיעה לקרוואן ועד היום. לדור הצעיר יש לה מסר שמגיע ישר מלב מורה להיסטוריה, מלב אישה שבחרה לחיות את מה שלימדה: "כל אחד מאיתנו הוא חלק משרשרת הדורות של העם היהודי — כל אחד בוחר את הוספתו אל השרשרת. למען העבר, ההווה והעתיד."