מטהראן לאבני חפץ: עלייה מתוך עלייה

לאה שרוני נולדה בטהראן שבאיראן בשנת 1971. את שנות ילדותה ונעוריה העבירה שם, בתקופה שלא תמיד הייתה פשוטה עבורה. לצד האתגרים שחוותה, כולל התמודדויות אישיות לא קלות, הלכה והתחזקה בה התחושה הפנימית שמקומה האמיתי הוא בארץ ישראל. בדיעבד, היא רואה במסע חייה יד מכוונת של הקב"ה, שהוביל אותה אל ארץ הקודש ואל בניית בית ומשפחה בארץ אבותיה.

בשנת 1992, בגיל 21, עלתה לארץ כעולה חדשה. זמן קצר לאחר מכן הכירה את שלמה, יליד איראן שעלה לישראל כבר בגיל ארבע. כאשר הכירו במטרה להקים בית משותף, לאה עדיין הייתה בתחילת דרכה בארץ, מתמודדת עם אתגרי הקליטה, השפה וההסתגלות למציאות חדשה. בשנת 1994 נישאו, ויחד בחרו לעשות "עלייה מתוך עלייה" – לא רק לעלות לישראל, אלא גם לקבוע את ביתם ביישוב אבני חפץ.
מאז ועד היום בנו השניים את חייהם ביישוב מתוך אהבת הארץ, אמונה ותחושת שליחות. הם זכו לשני ילדים – שירין, בתם הבכורה, כיום בת 30, ואלעד, בנם, בן 26. שניהם גדלו והתחנכו באבני חפץ. כיום מתגוררת שירין עם בתה, נכדתה של לאה בת התשע, ביישוב עצמו, והמשפחה נהנית מקשר קרוב וחם בין הדורות.

את דרכה המקצועית החלה לאה בשנת 1994 כסייעת בגן ילדים באבני חפץ. מאז לא הפסיקה ללמוד, להתפתח ולהעמיק את השכלתה. כיום היא בעלת תואר שני בניהול מערכות חינוך ותואר נוסף בתחום בריאות הגוף והנפש על פי עקרונות הבריאות הטבעית.

כיום משמשת לאה כמנהלת גן ילדים בנתניה. עבורה, החינוך אינו רק מקצוע אלא שליחות של ממש. היא משקיעה בילדים, בצוותים החינוכיים ובמשפחות את כל ליבה ונשמתה, מתוך אמונה שכל ילד ראוי לאהבה, להכלה, להקשבה ולהזדמנות לצמוח ולהצליח. לאורך השנים ליוותה דורות של ילדים ומשפחות, ורואה בעבודתה זכות גדולה להשפיע על עיצוב דור העתיד.

לצד עבודתה החינוכית, פועלת לאה גם בתחום הבריאות הטבעית, תחום הקרוב מאוד לליבה. היא מאמינה בכוחות הריפוי הטבעיים של הגוף ובחשיבות הקשר שבין הגוף, הנפש והרוח. מתוך לימודיה וניסיונה, היא מלווה אנשים בבחירת אורח חיים בריא יותר, תוך דגש על תזונה טבעית, איזון רגשי, שינה איכותית, פעילות גופנית, נשימה נכונה וחיבור לכוחות הטבע שהעניק לנו הבורא. מבחינתה, בריאות אמיתית אינה רק היעדר מחלה, אלא מצב של איזון, שמחה, חיוניות ומשמעות.
אהבתה של לאה לארץ ישראל ניכרת בכל תחומי חייה. היא רואה בזכות לחיות בארץ ישראל מתנה גדולה, וביישוב הארץ ערך מרכזי ועמוק. מתוך עבודתה ומפגשה עם משפחות צעירות, היא מעודדת אותן לבחור בחיי קהילה, בשורשיות ובחיבור לארץ. לדבריה: "לא לוותר על אף פיסה מארץ ישראל. לדעת שבורא עולם נתן לנו את הארץ הזאת. ההתיישבות כאן היא לא רק זכות גדולה, היא גם שליחות. אני מודה בכל יום על הזכות לחיות בארץ ישראל, לגדל כאן את ילדיי ונכדתי, ולהיות חלק מבניין הארץ."

סיפורה של לאה הוא סיפור של אמונה, התמדה ואהבת הארץ, מסע שהחל בטהראן, המשיך בעלייה לישראל, וממשיך עד היום בחינוך, בנתינה, בקהילה ובשליחות למען עם ישראל וארץ ישראל.