חיבור לשורשים

הדס גרבר, ילידת שנת תש"ל, היא תושבת טל מנשה שבצפון השומרון, אשר הגיעה למקום מבני ברק לאחר נישואיה, בשנת תשנ"ז. “חיפשנו מקום מגורים קרוב למקום העבודה של שלומי – לו נישאתי. כאשר נסענו ופנינו מוואדי ערה, לאחר עלייה בדרך מתפתלת, בנוף שבו 'הירוק, ירוק מאד' ועדרי צאן חוצים בנחת את הכביש, גילינו להפתעתנו יישוב דתי, קטן וחלוצי” היא מספרת, ומביאה עמה את הסיפור האישי שלה בשנים שחלפו.
בטל מנשה מצאה הדס יישוב מגובש ומשפחתי, שמורכב משכונות קרוונים, בו כל אחד תורם את חלקו בתפקיד באחת הוועדות: מזכירות, קליטה, חינוך, תרבות, בטחון ועוד. הדס נשאבה לתחום התרבות, וכמורה לספרות ערכה טור ספרותי בעלון היישובי והייתה שותפה יחד עם שלומי בעלה בארגון מסיבות יישוביות, החל מבחירת נושא ועד להפקת התוכן והאירוע על הבמה. זכורות בעיקר מסיבות פורים לאורך השנים, שנערכו בנושאים יישוביים אקטואליים, וכן החגיגות לציון חמש, עשר ועשרים שנים ליישוב, שכללו מערכונים, סרטונים, מקהלת ילדים, תזמורת ותפאורה חגיגית.
“כשהגעתי היו קרוונים בלבד, באתר זמני, עם קשרי שכנות, אווירה קהילתית והווי תרבותי" נזכרת הדס. "היום, לאחר המעבר ליישוב קבע, אנחנו גרים בבתים, כבר למעלה מ-20 שנה. ביישוב נבנו שכונות נוספות, מוסדות חינוך ובית כנסת גדול ומרשים". במהלך השנים היישוב עבר שינוי, גדל והתרחב, אך עדיין נשמרות מסורות יישוביות. אחת מהן היא טיול יישובי בבוקר יום העצמאות - טיול בו תושבי היישוב יוצאים למסלול רגלי בקרבת היישוב ונהנים מהחברה, מהצמחייה ומהנוף סביב.
אחרי שנים של הוראה, עשתה הדס הסבה מקצועית לספרנות והפכה אחראית גם על הספרייה היישובית. “אני אוהבת ספרים וקשר עם אנשים. אני רואה את המקום שהספרייה תופסת בקהילה ואת היכולת של הספרייה להשפיע עליה. אני תופסת את הספרייה כמרחב מכיל שמאפשר לכל אחד למצוא בו את מקומו, אם במציאת ספר מעניין או במפגש אנושי המזמן שיח”, היא משתפת. עבודתה כספרנית ביישוב ומחוצה לו מאפשרת לה להעשיר את עולמה, להרחיב אופקים, להתחבר לקהילה ולתרום לתרבות היישוב. “הנוף שאני גרה בו, החברה שסביבי והיכולת לצאת מחוץ ליישוב ולטעום משני העולמות – זה מה שעושה את המקום הזה למתאים לי".
הדס אם לשישה ילדים וסבתא לנכדים, אשר מכולם רווה נחת. עבור הדס, השורשים המשפחתיים, הלאומיים והיישוביים הם חלק מהותי מזהותה. הדבר בא לביטוי בהנחלת המורשת, ככל שניתן, לדור הבא: בשירה, בספרות, בטיולים ברחבי הארץ, בסיפורי עליה ואהבת הארץ של סבים וסבתות המסופרים במשפחה ומתן שמות לילדים על שמם. “המסר שלי לדור הצעיר הוא תנו כבוד לשורשים שלכם: התלישות מחלישה והחיבור לשורשים והיניקה מהם – מחזקים!” היא מדגישה. “עם שאינו קשור לשורשיו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל.”
"הידיעה מאין באנו מחזקת את הזהות, את הביטחון ונותנת גאוות יחידה,” היא מוסיפה, ומשקפת את החזון שלה לגבי חשיבות השורשים והמסורת. סיפורה של הדס גרבר הוא עדות לכוח של קהילה, משפחה ושורשים, המספקים בסיס איתן לעתיד. היא מייצגת את התהליך המרגש של התיישבות והתפתחות אישית, תוך שמירה על קשרים עמוקים עם העבר.