הסוד הוא בהתמדה

מאירה ושמעון חדד נולדו בנתניה בשכונת ותיקים, נישאו שם, ובר"ח אדר בשנת- תשנ (1990) עשו צעד משמעותי בחייהם, עלו לישוב אבני חפץ עם מספר חברים ביום הקמת היישוב. הם היו אז זוג צעיר עם ילד אחד, ומאז ברוך ה' המשפחה התרחבה והיום יש בלי עין הרע הרבה ילדים ונכדים. כמו שאר משפחות הגרעין, הם טיפחו והקימו את היישוב לאט לאט, מיום ליום.

שמעון, הנדסאי חשמל במקצועו, סייע במקצועו באספקת חשמל זמני לקרוואנים כשהישוב היה מקבל חשמל מגנרטור עד שסודרו התשתיות . בהמשך עזב את עבודתו ועבר ללמוד בכולל, ויחד עם שלושה חברים הקים תלמוד תורה אחה"צ (שפועל עד היום — למעלה מעשרים שנה )לילדים מגיל גן ועד כיתה ח', בנים ובנות לפי קבוצות גיל. אך הדבר שבו הוא גאה במיוחד הוא המרכז התורני בישוב הכולל בתוכו בית הכנסת הספרדי ,כולל ותלמוד תורה.אותו ליווה בכל תהליך הבניה מיום הקמתו. שמעון מרגיש שליח ציבור ומדגיש שכוחו נובע מהציבור.

מכיון שלא היתה יכולת כלכלית להחזיק קבלן אזי שמעון עם חברים נוספים נרתמו גייסו כספים הביאו פועלים ומשך שנים רבות התקדמו לפי היכולת עד שב"ה הצליחו להרים את הפרוייקט של המרכז התורני המפואר שבו 1400 מ"מ. התלמוד תורה שהוביל עם חברים פועל בתוך אותו מבנה. שמעון משמש כגבאי, חבר בכולל וחבר ועדת תורנית בישוב. שמעון מספר שקיבל השראה מרב השכונה בנתניה בה גדל הרב יהודה שלוש שהקים בית כנסת מפואר, והיה מודל לחיקוי שלו. "המרכז התורני בית הכנסת והתלמוד תורה הם הדגל שלי, החותם שלי שאני משאיר ביישוב," הוא מסכם.

מאירה גננת בעלת תואר שני בהשכלתה. היום משמשת כמדריכת גננות וגם כגננת. מאירה הייתה הגננת הראשונה ביישוב, תפקיד שנשא עמו אחריות עצומה בקהילה צעירה שרק קמה. היא זכתה בפרס חינוך של משרד החינוך, הכרה לעשייתה החינוכית לאורך שנים. מתוך אהבתה לבעלי חיים ולחינוך, יזמה הקמת גן יחודי שבו בעלי חיים רבים. (עיזים תרנגולים ארנבים טווסים ועוד)פינת החי שהקימה פעילה ותוססת עד היום.הפינה מסייעת להקנות לילדי הגן אחריות רגישות ועוד דברים נוספים. גם תושבי הישוב נהנים מפינת החי.

כזוג השפעתם על הקהילה ניכרת וביתם פתוח לבני הנוער שנהנים להגיע אליהם. והמסר שלהם לדור הצעיר ברור: "הסוד הוא בהתמדה. אם אתה רוצה לקחת על עצמך משהו, תתמקד בו ולא להתייאש גם אם הדרך ארוכה. זה הסוד והדרך להצלחה."