המשפחה היא מקור האושר שלי

ירון בן דור, יליד תל אביב בשנת 1947, חי חיים מלאי עשייה ואהבה לנופי הארץ ולמשפחתו. את תחילת דרכו עשה כחבר בגרעין הנח"ל בקיבוץ נירים, ומשם עבר להתגורר בראשון לציון. בשנת 1983, ירון ואשתו ברכה ז"ל עברו לשומרון כדי להיות קרובים לעבודתו בג'סר אל זרקא כמזכיר המועצה. הציעו להם לגור בשקד, ובפעם הראשונה שהגיעו וראו את הנוף של עמק יזרעאל "נדלקה לנו נורה. אמרנו פה אנחנו רוצים לחיות." כשהגיעו, מנתה הקהילה ביישוב מעט תושבים בלבד, וכולם הכירו את כולם. כיום היישוב גדל - 274 בתי אב ו-1200 נפשות - אך עדיין שומר על חיי קהילה תוססים.
לאחר שסיים את עבודתו כמזכיר הלך ירון לקורס מדריכי כשרות, והיה משגיח כשרות במפעלים במגזר הערבי. ברכה, שהייתה פעילה מאוד בחיי התרבות והחינוך ביישוב ועבדה במעון, נפטרה לפני שבע שנים. לאחר מותה, ירון מצא נחמה בציור, תחביב שאשתו עסקה בו במשך שנים. הוא הצטרף לחוג ציור ביישוב ומאז הוא מוצא עונג גדול ביצירת אמנות, במיוחד כשמדובר בציור נופי הארץ וזיכרונות ילדותו. "כשאני מצייר, אני חוזר אל רגעים של פעם, אל הנופים שגדלתי בהם ואהבתי," מספר ירון על התהליך היצירתי שלו.
לירון יש ארבעה ילדים ו-15 נכדים, והמשפחה הקרובה היא עיקר שמחתו בחיים. כל יום שישי הילדים והנכדים מתארחים אצלו בתורנות לארוחת שבת משותפת, ומדי שנה הם נוסעים יחד לחופשה משפחתית בחו"ל. "המשפחה היא מקור האושר שלי. הקשר הקרוב עם הילדים והנכדים נותן לי כוח וסיפוק רב," הוא אומר בחיוך.
בעבר, ירון היה פעיל ומתנדב בקהילה, אך כיום הוא מתמקד יותר בתחביביו ובמשפחתו. עם זאת, הוא מעודד את הצעירים להמשיך להיות מעורבים בקהילה: "התנדבות נותנת סיפוק עמוק. זה משהו שכל אחד צריך לחוות לפחות פעם בחיים."
ירון בן דור מוכיח שגם בגיל מתקדם אפשר למצוא כיוונים חדשים של יצירה ושמחה, עם דגש על המשפחתיות והקשר הבין-דורי שמעשירים את חייו.