top of page

יאיר לסר | אלון מורה

בעל חזון ואיש מעשה

1.png

כתיבה: יהודית הופמן

צילום: רבקה יפה

"החזון הגדול היה ארץ ישראל לעם ישראל על פי תורת ישראל"

יאיר לסר | אלון מורה

יאיר לסר הקדיש את חייו לחיבור הציבור להתיישבות בשומרון, ואפשר לומר שהוא אדם בעל חזון ואיש מעשה. "בשנות השבעים עבדתי במשרד הבטחון בתפקיד כלכלי בכיר. לאחר מלחמת יום הכפורים, אירגנתי כנסי הסברה, עצרות וארגון משתתפים לצעדות של גוש אמונים ועליות של גרעין אלון מורה" הוא משתף. בשנת תש"מ (1980) עלה עם משפחתו לישוב הצעיר אלון מורה במרומי הר כביר מזרחית וסמוך לעיר שכם. הישוב מנה אז כ-15 משפחות שגרו בקרוואנים. "אספקת החשמל היתה באמצעות גנרטור והמים היו מגיעים במיכליות פעמיים בשבוע. השירות הרפואי ניתן על ידי אחות ורופאים מתנדבים. הנסיעה לישוב עברה דרך העיר שכם ובתוך כפרים ערביים. אוטובוס היה מגיע פעמיים ביום והנסיעה לתל אביב נמשכה כשעתיים.
בכל האיזור מסביב שרר בלילות חושך גמור. החזון הגדול היה ארץ ישראל לעם ישראל על פי תורת ישראל. המשמעות המעשית היתה שאיפה להקים ישוב קהילתי גדול, עצמאי וחזק, עם מוסד תורני שפתוח לקליטת משפחות ממגזרים שונים".

יאיר נבחר למזכיר הישוב ותרם רבות בפיתוח תשתיות ותיירות, בניית שכונות קבע, מוסדות חינוך וקהילה ופיתוח איזור תעשיה. הוא פעל לחיזוק הקהילה על ידי קליטת משפחות חדשות, פעילות חברתית ותרבותית, הקמת ספריה ועידוד יוזמות חדשות ומקורות פרנסה. "בזמני קמו מפעלים וחנויות לצד מדרשה לתיירות וסמינרים וחברת נוער לנערים ממשפחות מצוקה מרחבי הארץ. רוב העסקים פעלו בישוב לפחות 20 שנה והעסיקו עשרות עובדים גם מישובים אחרים.
באותה תקופה השגתי תקציבים ואישורים לבניית בית הספר, גני ילדים, מעונות יום, מרכז פיס קהילתי ובית הכנסת המרכזי. על מנת להפוך את אלון מורה מישוב קצה לישוב מרכזי בשומרון יזמתי את העברת משרדי המועצה האזורית לישוב ובו פעלה 15 שנים. באינתיפדה השניה, כתוצאה מהסכנה בדרכים הוחלט להעביר את המועצה לברקן".

לאחר חמש שנים אינטסיביות סיים את תפקידו ועבר לתנועת התיישבות "אמנה" כדי להקים וללוות ישובים חדשים בשומרון ובבנימין. "זכיתי להקים את איתמר, יצהר, מעלה לבונה, התחדשות הר ברכה, שא-נור ומגדלים וללוות את הנהגותיהם. אף עברתי עם משפחתי לגור ביצהר בשנתו הראשונה כדי לרומם את הרוח, לחזק ולבסס את הישוב. באותה תקופה הערכתי שבחברות ההייטק ישנם עובדים בגיל 30-35 שהקידום שלהם נעצר והם יהיו מוכנים להקים חברה משל עצמם. איתרתי בחברת אלביט קבוצה מתאימה. הרעיון והיוזמה הצמיחו חברת הייטק שהקימה בישוב עינב מפעל שהעסיק עשרות מהנדסים והנדסאים שייצרו בין היתר עבור חיל האויר הישראלי וצבא ארה"ב".

יאיר מילא עוד תפקידים רבים בשומרון בתחום החינוך, פעל בין היתר להצטידות במחשבים והכנסת תוכניות הצטיינות, טפוח החינוך המיוחד, הקמת ספריות וביסוס לימודי מדע ואנגלית. עסק בהקמת מבני חינוך וקהילה בשומרון. כיום משמש כמנכ"ל (בהתנדבות) של עמותת ידידי אלון מורה. העמותה מגייסת תרומות לפתוח הישוב ולחיזוק הקהילה. "בתוך כל העיסוקים האלו בניתי ב"ה משפחה גדולה שתמכה בי בפעולותי למען השומרון. ב"ה 11 ילדי כולם הקימו משפחות טובות שמתגוררות בשומרון, בבנימין ובנגב".

יהודית הופמן
כותבת

אני ותיקה בשומרון. הגענו הנה בשנת 1984 כמשפחה עם שלושה בנים שגדלו באלון מורה וממשיכים להיות תושבי השומרון והגולן. במשך 40 שנה עבדתי כמורה להיסטוריה, גאוגרפיה ואזרחות והרגשתי שאנו עושים היסטוריה וקובעים את הגיאוגרפיה לעתיד. אני מוקירה את האנשים שפעלו להקמת הישובים וזו גם הסיבה שהתחברתי למיזם זה. בכל שנותי בשומרון אני "הדודה של החיילים", וזכיתי לאות הוקרה מהועד למען החייל של המועצה האזורית. אירגנתי את ילדי הישוב לאסוף כיבוד לחיילים מידי יום שישי בשיטה ייחודית והיום הילדים של האוספים בעבר ממשיכים במצווה. כל הישוב שותף למצווה. מעבר לעשייה זו אני סבתא גאה עבור למעלה מ- 15 נכדים ושני נינים.

creators
Gold logo.png
bottom of page