ובחרת בחיים

חיים עוטר נולד בשנת 1955 וגדל ברמלה. סיפורו שלוב בהיסטוריה של העיר, והעיר שלובה בהיסטוריה שלו.חיים גדל ברמלה כשהיא עוד הייתה מעברה, הבכור מבין חמישה אחים. בשנים הראשונות הוריו עבדו בקטיף ירקות במושבים הסמוכים. בהמשך אביו שלמה ז"ל עבד לפרנסתו במחסן לוגיסטיקה בצריפין, וכשחזר מהעבודה היה הולך לבית הכנסת ללמוד תורה עד שעות הערב. אמו מרים ז"ל הייתה עקרת בית מסורה, ולמרות שבשנים האחרונות לחייה התעוורה, הייתה פעילה מאוד וניצחה על השבט המשפחתי.
ביסודי למד חיים ב"בית סיני" ברמלה, משם עבר ללמוד בבית ספר למלאכה "מפתן" שבו למד נגרות. בסיום כיתה י"ב התגייס לצה"ל ושובץ באפסנאות של הבקו"ם בתל השומר. לאחר השחרור מצה"ל הגיע לעבודה בסופרמרקט מקומי ברמלה, בו עבד יותר משלושים שנה.
חיים, כשמו כן הוא, מפיח חיים באנשים בסביבתו, וזאת על אף הטרגדיה הנוראית שעבר בחייו. כחודשיים לאחר נישואיו לאשתו היקרה יוכבד, נפגעה מרכב והפכה נכה. ארבעת ילדיהם נפטרו במהלך השנים ממחלות. אך יש נקודת אור והיא שתי נכדות שנולדו לו מאחת מבנותיו, אותן הוא מגדל כסבא במשרה מלאה.
מעבר להיותו איש משפחה, חיים הוא איש חברתי במיוחד שפועל במישורים רבים כדי לעזור ולשמח, נוגע קצת בכאב וקצת בשמחה. מצד אחד מתנדב בזק"א ובחברת קדישא מתחילת מלחמת "חרבות ברזל", ומצד שני מתפעל במשרה מלאה את בית התמחוי רשב"י ברמלה.
לפני יותר מ-30 שנה, כשחיים היה בשיעור תורה של הרב שלו, הוא החליט בעצת הרב לפתוח בית תמחוי ליד בית הכנסת רשב"י ברמלה. היום חיים מתפעל את בית התמחוי יחד עם צוות של בני משפחה וחברים ומשמש גם כגבאי בית הכנסת, זה הוא מפעל חייו.
חיים מהדהד בעוצמה את המסר של אחדות בחברה הישראלית, במיוחד לאחר אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה: "צריך להיות באחדות ובשלווה, אחד אוהב את השני ועוזר לו. לא משנה אם ערבי או יהודי, כולנו עם אחד, צריך להתאחד ולהיות מושלמים".
נראה שחיים מתעל את כל הדברים שעברו עליו לעשייה, ולא סתם עשייה, אלא מתן וצדקה בכל דרך שבה הוא יכול. בין אם זה במתן כספים לצדקה, בתרומות של ארוחות למשפחות ולקשישים במצוקה או בעזרה לחיילים. חיים אפילו ידאג למוהל לברית מילה או לתפילין חדשים למי שידו אינה משגת.
כהוקרה על התנדבותו למען החברה, העניק לו נשיא המדינה יצחק הרצוג את אות הנשיא להתנדבות לשנת תשפ"ד. התרומה לאחרים נותנת לחיים תחושה של שליחות, סיפוק והנאה ללא תנאי או אינטרס. סיפור חייו ועשייתו הם מקור גאווה לעיר רמלה, ומהווים לכולנו שיעור מאלף בחוסן נפשי ובבחירה בחיים.