אורית פוגל שפרן

אורית פוגל שפרן, מנכ"לית תזמורת "סימפונט רעננה", נולדה בדצמבר 1954 בחיפה, בת יחידה להורים ניצולי שואה. המוסיקה הקלאסית הייתה נוכחת מאוד בבית: הוריה האזינו למוסיקה קלאסית והיו חברים ב"מועדון הקלאסי" של "הארץ", ושלחו אותה ללמוד פסנתר ובלט על אף המשאבים המוגבלים. עבורם, החינוך היה מעל הכול. אורית למדה בבית הספר הריאלי בחיפה (גילוי נאות - למדנו שם יחד), שם רכשה ערכים של יהדות לצד פלורליזם. בבית הספר היו שיעורי מוסיקה שכללו נסיעה להופעות של התזמורת הסימפונית חיפה. "אני מאמינה שכל סוג תרבות שמוענקת בגיל צעיר הופכת משמעותית בהמשך החיים", אומרת אורית.
אורית מתגוררת ברעננה משנת 1984 ונשואה 20 שנה למשולם שפרן. לה שני ילדים מנישואיה הראשונים – דניאל ואביאל, ולו ארבעה ילדים, ויחד יש להם 17 נכדים. היא למדה אדריכלות אך עסקה בזה מעט. בעקבות שהות בפריז, במהלכה נחשפה ליהודי הגולה, חיפשה להצטרף בארץ לארגון שחורט על דגלו חשיפת ארץ ישראל לנוער יהודי מחו"ל. היא מצאה את הפורום הישראלי, שעד אז טיפל בעיקר בקשר עם ארה"ב, ולקחה חלק בהקמה של פורום אירופי.
עם העלייה הגדולה מברית המועצות בתחילת שנות ה-90, ראש עיריית רעננה דאז זאב בילסקי חבר לפורום הישראלי בפרויקט משותף לקליטת העולים החדשים. אורית פגשה מאות מוסיקאים עולים שחיפשו עבודה במקצועם. יורי גנדלסמן, ויולן וירטואוז שהגיע לארץ מטעמי ציונות, הבטיח לעזור לה בכל פרויקט שיסייע להם, וכך נולד הרעיון להקים תזמורת.
אורית גייסה תמיכה מעו"ד יעקב ישראלי ז"ל מהפורום הישראלי ומעיריית רעננה, אבל כדי לקבל תמיכה ממשרדי הממשלה היה עליה להוכיח את היתכנות הפרויקט. אורית דמיינה תזמורת לא גדולה, שתוכל לנדוד באוטובוס ברחבי הארץ ולהנגיש את המוסיקה הקלאסית לכולם. היא שלחה כ-700 מכתבים ולא קיבלה תשובה, עד שהוזמנה לפגישה אצל אמיל פוקס, בכיר בסוכנות היהודית. הוא הפנה אותה לגוף משולש שהקימה המדינה והורכב ממשרד הקליטה, הסוכנות היהודית ומשרד החינוך. אורית הציגה להם את הרעיון, וסוכם שאם לאחר שלושה חודשים של פעילות התזמורת תוכיח את היתכנותה, היא תזכה לתמיכה.
האודישנים החלו. כ-500 איש ניגשו, חלקם הגיעו עם המזוודה וכלי הנגינה ישירות מהמטוס. יורי גנדלסמן הביא בוחנים בעלי שיעור קומה. לאחר שנבחרו הנגנים הם קיימו חזרות בבית יד לבנים, שהיה אז בבנייה, ואירחו קהל בכיסאות פלסטיק. כל זה לא גרע מהצלחת התזמורת, שהשיגה את התמיכה ויצאה לדרך.
היום, 34 שנים אחרי, התזמורת מופיעה בכל רחבי הארץ. היא מורכבת מנגנים ותיקים, מעולים חדשים ומישראלים בוגרי אקדמיות. ביתה הוא במשכן המוסיקה והאומניות, והתוכנית השנתית נקבעת ע"י המנהל המוסיקלי עומר ולבר, המנצח דודי זבה ואורית המנכ"לית. התזמורת מנגנת יצירות המשקפות את ההוויה הישראלית לצד יצירות קלאסיות, ומקפידה להיות חלק מתוכניות חינוכיות לצעירים. אורית מציינת כמה שיתופי פעולה מיוחדים, למשל עם מקהלת מורמונים מסולט לייק סיטי ועם קהילה טיבטית בשירת תפילות טיבטיות עתיקות.
בתקופה האחרונה התזמורת מתמודדת עם קשיים כלכליים, אך מצליחה להתגבר עליהם בזכות הלכידות והתמיכה ההדדית בין החברים וההנהלה. "תזמורת שהיא משפחה", אורית אומרת. היא מאמינה בכל ליבה שחשוב מאוד שהדור הצעיר יזכה לחינוך מוסיקלי ותרבותי. "חיים ללא תרבות אינם חיים - מי שחושב שזה אפשרי לא מבין מה חסר לו."