ניסים ניסן
שלישיית האחים משלושת המחתרות
צילום: אמיר רוזנבאום
כתיבה: אילן ליזרוביץ
עבורי זה היה אתגר לשרת את המדינה, גם ב'הגנה' וגם בצהל".
ניסים ניסן
חלפו מעל 7 עשורים מאז ימי המחתרות לפני קום המדינה, אבל עד היום ניסים ניסן, יליד 1929 מפתח תקוה, חי וזוכר את כל מה קרה אז, בעיקר ב'הגנה', בה שירת עוד כנער.
הוריו, רבקה ויצחק הגיעו לפתח תקוה בשנת 1883, תחילה כאשר האב חיפש עבודה בפרדס. בני המשפחה היו תעשיינים ונדבנים למען הקהילה, ובנוסף שירתו בכל מחתרות ישראל: 'ההגנה', הפלמ"ח, אצ"ל ולח"י. ניסים כבר נולד בעיר, עד היום חי בה. "גרנו בצריף דולף, היה חם בקיץ וגשם בתוך הבית בחורף, אבל זה היה הבית. יש בעיר הזאת המון דברים יפים" אומר ניסים בגאווה גדולה.
אל שורות 'ההגנה' הגיע עם חבריו בגיל 14-15. "המדריך שלנו ב'מכבי צעיר' אמר שרוצים לגייס אותנו. הגענו בערב לעין גנים ,ליד הבריכה, ושם חיכה לנו בנימין ג'יבלי, שהיה קצין המודיעין של 'ההגנה' ולימים ראש אמ"ן בצה"ל. על השולחן היו אקדח, רימון ותנ"ך. הוא שאל אותי 'מה זה?', אז אמרתי לו. הוא מיד חשב שאני מרגל מהאצ"ל. אמרתי לו 'מה פתאום? אני ממכבי צעיר ובאתי להתגייס להגנה'. הוא שאל: 'אז מאיפה אתה יודע שזה אקדח ורימון?' ועניתי 'מהקולנוע'. כולם צחקו וכך התקבלתי".
טבילת האש הראשונה של ניסים הייתה בסיור באזור טול כרם, אבל למזלו, לא נפצע: "הירדנים פתחו עלינו באש. חבר אמיץ שם את הכובע שלו על מקל והרים אותו גבוה. כל האש נותבה לאזור הזה. אח"כ כוח אחר שלנו ירה בהם והם נהרגו", נזכר. אולם ניסים לא היה היחיד מהמשפחה שסיכן את חייו. גם שני אחיו היו מדביקי כרוזים של המחתרות, כאשר אף אחד לא ידע על עיסוקו של האחר. "ערב אחד נפגשנו עם אקדחים שלושת האחים במרכז פתח תקוה. כל אחד הדביק כרוזים של מחרת אחרת: אח אחד לאצ"ל, אחד ללח"י ואני ל'הגנה'. חזרנו הביתה בחצות ואחותי שחכתה לנו עם כוס תה, הלכה והחביאה את שלושת האקדחים של שלוש המחתרות בחצר בין הבלוקים. לא היה עוד מקרה כזה של סליק שהיה בו נשק של כל המחתרות ביחד", הוא מספר. תקרית קשה מפורסמת בין המחתרות, הייתה כשהגיעה ארצה האונייה "אלטלנה" ועליה מעפילים ונשק לאצ"ל. בן גוריון שרצה לפרק את המחתרות וביקש להעביר את הנשק לצה"ל הורה לירות על האונייה במה שכונה "התותח הקדוש". ניסים משחזר: "בדרך לת"א האונייה עצרה בכפר ויתקין. אנשי האצ"ל נהרו לשם, ולנו ב'הגנה' אמרו להציב מחסום ולא לתת להם להוריד נשק מהאונייה. היטלנו עוצר על האזור ושמנו מחסום עם גדר תיל כדי שהם לא יעברו מלמטה. כעבור זמן קצר הגיע אלי בריצה חבר מ'ההגנה' כולו מתנשף ואמר לי שהאונייה כבר המשיכה לכיוון ת"א וירו עליה".
בהמשך ניסים התגייס לצה"ל, נלחם במלחמות ישראל ונפצע בקרב בלטרון במלחמת ששת הימים: "מסוק לקח אותי לבית החולים סורוקה בב"ש. אח"כ העבירו אותי למרפאה של פיקוד דרום ואני לא אשכח את זה שהאלוף חיים בר-לב (לימים הרמטכ"ל) בא לבקר אותנו".
ממרומי גילו הוא מבקש לדבר אל לב הנוער בארץ ביחס לצבא: "יש היום לצערי צעירים שלא מתגייסים מבחירה, וזה ממש חבל . עבורי זה היה אתגר לשרת את המדינה. בהתחלה בהגנה ואח"כ בצה"ל. נלחמתי בשלוש מלחמות וגם נפצעתי. אני גאה בזה", אומר בהתרגשות.