מילדותי חלמתי לעשות צדק וללמוד משפטים

״בית המשפט הוא דגל, סמל לשלטון החוק. יש לשמור על שלטון החוק ועל כבוד בית המשפט. אם אנחנו ניתן שמעמדו של בית המשפט ייפגע, זוהי ירייה ברגל״, כך סיפרה עו"ד (שופטת בדימוס) שרה פריש בראיון שנתנה ברדיו. משחר ילדותה שרה חיפשה לעשות צדק וחלמה ללמוד משפטים. היא סיימה את לימודי המשפטים באוניברסיטה ת"א, שימשה כפרקליטה בכירה בפרקליטות מחוז מרכז וניהלה תיקים פליליים מורכבים וקשים.
בסוף שנת 1980, כאשר הייתה בת 32 בלבד, נבחרה לשופטת בבימ"ש השלום פתח-תקוה, על ידי הוועדה לבחירת שופטים ובכך הייתה לאישה הצעירה ביותר בישראל שמונתה לשופטת. "לכל אדם יש ייעוד ותפקיד והוא מיוחד במינו וחשוב להיות הטוב ביותר שאתה יכול בכל תחום שבו אתה עוסק. מצד שני חשוב גם לדעת שבסופו של יום כולנו בני אדם והפשטות מנצחת", היא מספרת.

בשנת 1994 פרשה מכס השיפוט לגמלאות והייתה שותפה בהקמת מכללה למשפטים "שערי משפט", בראשה עמדה כעשור, שם עשתה רבות לחינוך דור המשפטנים הבא. במשך למעלה מ-20 שנה שימשה עו״ד פריש מרצה בתחום המשפט הפלילי, המשפט המבויים ורשלנות רפואית באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת "שערי משפט". במקביל הקימה וייסדה את משרד עורכי הדין ״פריש, שפרבר, ריינהרץ ושות׳״ עם שותפה עו״ד אהרון שפרבר.
במשרד הקימה מכון לבוררות וגישור שנועד לפתור מחלוקות ולהביא לפתרונות בדרכי שלום.

לאורך השנים פעלה בתחום הציבורי, כיהנה ומכהנת בתפקידים שונים. "החיידק הציבורי מוביל אותי לעשייה בעלת משמעות והשפעה", היא מספרת. השופטת פריש כיהנה כחברה בדירקטוריון "רפאל", תש"ן, רשות שדות התעופה ועוד. כמו כן, הייתה מעורבת במערכות בחירות כמופקדת על טוהר הבחירות הן במפלגות השונות מכל תחומי הקשת הפוליטית והן בעמותות המקיימות בחירות להנהגה. כיום היא מכהנת כיו"ר דירקטוריון "מקווה ישראל" – מוסד חינוכי ציוני, לאומי חקלאי וכן עומדת בראש ועדת אתיקה הפועלת במרכז רפואי רבין בית חולים מאיר ובית רבקה. בוועדות עולות לדיון סוגיות מורכבות מתחום האתיקה ששזורות בתהליכי הטיפול הרפואי. לדבריה: "האתיקה והמוסר עומדים בבסיס הטיפול הרפואי , האיכותי והראוי".

שרה ילידת תל אביב אך בנתה את ביתה בפתח תקוה שם היא גרה כחמישים שנה. היא נשואה והתברכה בשני ילדים, 15 נכדים ושני נינים. כאישה פורצת דרך, תמיד שאפה לעשות את המירב והמיטב שביכולתה, וזה המסר שלה גם לדור הצעיר: "חשוב להציב יעדים, לחלום ולרדוף אחרי החלום. הכול בראש. הגבול הוא השמים והדרך – דרך ארץ".