מורשת של חקלאות כחול-לבן

"הערכים עליהם גדלתי הם אהבת הארץ", כך מספר דוד בן עזר (ראב). הוא נולד בשנת 1935 בפתח תקוה, נצר למשפחת ראב, אחת ממשפחות המייסדים של המושבה, שעל שמם גם קרוי רחוב ראב בעיר. "השילוב בין האהבה לאדמת האדמה ובין השמירה על ביטחונה בא לידי ביטוי אצל סבי, משה שמואל ראב, ממייסדי המושבה, היה שומר וגם חקלאי. היה לו מקל ששימש בתור רובה מוסווה. בחלק העליון של המקל הייתה ניצרה עם מקום לכדור, ששימש למקרה הצורך", הוא מספר. עד היום המקל נשאר במשפחה.

דוד המשיך את המורשת של משפחתו שעסקה בחקלאות, ותוך כדי אף פנה לעשייה ציבורית כחבר באגודת החקלאים בפתח תקוה ובהמשך כיושב ראש הוועד החקלאי בפתח תקוה למשך מספר שנים. לאחר שנים בחקלאות, פנה לעבוד במועצה לשיווק 'פרי הדר' בתחום יחסי הציבור עד תפקיד כמנהל יחסי ציבור ולאחר שנסגרה עבר לחברת 'פרדס' עד שיצא לגמלאות. בצילום הוא מחזיק בגביע בו משפחתו זכתה בשנת 1929 בתערוכת תפוחי זהב יפו אשר נשמר במשך דורות במשפחה.

בשנת 1956 נישא למירה לבית ברונשטיין, ויש להם כיום ארבעה ילדים, תשעה נכדים ושמונה נינים. שניים מילדיו עדיין גרים בפתח תקווה, ובנו הבכור אף המשיך בדרכו החקלאית בחברה לאספקה חקלאית בכפר תבור. "בבית שלנו תמיד היה סל מלא פירות תוצרת הארץ. משפחתי גידלה תפוזים, אשכוליות, לימונים. נתנו את הלב לאדמה והיא השיבה לנו באהבה", הוא מספר.

העשייה למען האחר בערה בנפשו, ודוד התנדב לפעול למען הציבור גם בתור חבר הנהלת הוועד למען החייל בפתח תקוה. גם לאחר יציאתו לפנסיה, החל התנדב בארכיון של פתח תקוה על שם עודד ירקוני במשך 15 שנה והיה חבר במועצה לשימור אתרים של פתח תקוה.

דוד תמיד היה ותמיד יהיה גאה בעיר פתח תקוה: "כל חיי אני גר בפתח תקוה. אני פשוט אוהב אותה ומרגיש קשר רגשי עמוק מאוד. העיר הייתה תמיד מטופחת עם חקלאים ובני חקלאים. חקלאות היה המוטו של המושבה". בזכות עשייתו הרבה, דוד נבחר כיקיר העיר פתח תקוה לפני שנים אחדות, ומספר: "התרגשתי מאוד, כי כל החיים שלי עסקתי בעבודה ציבורית למען העיר ולמען המדינה ,זו המורשת של משפחת ראב".