סיפורו של חוקר תרבות

אור הבוקר עולה ומאיר את הספרייה הייחודית בביתו של שייח' ד"ר פאיז עזאם, כשם היה זה אור ההשכלה אשר לה הקדיש את חייו. הוא סלל דרך בה רבים הלכו אחריו – כאחד מראשוני הדרוזים בקמפוס אוניברסיטת חיפה, שם למד ספרות ערבית וחינוך. "בזמן הלימודים היינו מעטים, וחשבנו שיש לעשות משהו למען הדרוזים. כך ייסדנו עיתון דרוזי בשם 'עבודה'. בהמשך עבדתי באוניברסיטת חיפה והצעתי להקים ארכיון דרוזי התקבלה. כך התוודעתי להמון סיפורים, אנשים ומאורעות אודות הדרוזים כפי שלא נאספו מעולם". כשהגיעה העת לבחור את נושא הדוקטורט שלו היה לו ברור שיעסוק בעדה הדרוזית. הוא כתב ספרים רבים כולל ספרי ילדים המבוססים על המורשת הדרוזית.


בשנת 1974 נבחר כחבר ועדת בנדור לחקר העדה הדרוזית ובהמשך למפקח. "כשאנחנו היינו בבית ספר למדנו על היהודים, היוונים והמוסלמים, אבל לא על הדרוזים. כשהגעתי לאוניברסיטה הבנתי שיש חוסר ידע, גם היסטורי, גם על הדת וגם על התרבות והצענו למשרד החינוך להקים פרויקט ללימוד מורשת דרוזית. הרעיון התקבל ואני התמניתי למפקח עד שיצאתי לפנסיה. כל ילד היום כבר יודע כמה שאפשר על העדה הדרוזית. הפרויקט נמשך עד היום", הוא מספר בגאווה ומוסיף משאלת לב. "הלוואי שכמו שאנחנו לומדים על היהודים, כך הם ילמדו על הדרוזים כדי שיהיה יותר אהבה ואחווה בנינו, ולא נגיע למצב שישאלו 'מה זה דרוזי?' זה חבל שזה קורה".

דרכו החינוכית הפרטית הייתה מרתקת לכשעצמה: את כתה ט' הוא למד בכפר יאסיף אבל עבר לבית הספר כדורי שבעמק יזרעאל בכתה י' עקב המלצה של מורה שלו. "במחזור שלי אני הייתי הדרוזי היחידי. אחרי באו דרוזים נוספים", הוא אומר ומוסיף: "זאת הייתה אולי התקופה הכי יפה בחיים שלי. הייתי חבר גם של ערבים וגם של יהודים. התחברתי לכולם. עד היום יש לי ידידים שהם כמו אחים. נפגשים כל שנה, פגישת מחזור. עכשיו הייתה אמורה להיות לנו פגישת מחזור לרגל 60 שנים אבל היא נדחתה בגלל הקורונה", הוא מספר.
שמונה בנות ובן יש לו. והוא גאה בכולם עד מאד. הוא מספר על ילדיו ונכדיו באהבה ומוסיף בצניעות שארבע מבנותיו הלכו בדרכו ועוסקות בחינוך: שלוש מורות ואחת מנהלת בבית ספר יסודי. דורות שלמים של ילדים ונערים התחנכו ולמדו מן הספרים שהוא חיבר ויש לו מסר חשוב לכל הצעירים: "תהיו גאים במורשת הדרוזית ובישראליות שלכם. תהיו צודקים, ישרים, אחים". הוא רואה בדת מקום מאוד חשוב: "כשאתה מחנך את הבן שלך לדרך רוחנית דתית אתה יכול להיות קצת יותר רגוע" הוא מוסיף. וכשפאיז עזאם אומר את הדברים אתה יכול לבטוח בו. הדרך החינוכית שהוא היה שותף לה עיצבה אלפי נערים ונערות במהלך השנים. "אני מקווה שדרך העשייה שלנו הצלחנו לקרב את הקהילה לערכי הדת והתרבות הדרוזית, להנגיש אותם ולהפוך אותם למקור של גאווה".