נשמה שמביטה סביב

דוד חלפון נולד באור יהודה בשנת 1951, לדוריס ומשה חלפון זכרונם לברכה. הוריו גדלו בטריפולי ובבנגאזי שבלוב, ועלו לארץ בשנה שבה נולד. ״אבי ז״ל הגיע ממשפחה מאוד עשירה, לסבי היה צי אוניות, וכל כך עשירים הם היו שלמשפחה היו סוסים עם אוכף מצופה זהב. פעם אפילו סיפרו לי שממשלת לוב לקחה הלוואה ממשפחת חלפון״. אבל בזמן מלחמת העולם השנייה הפצצות הגרמנים הטביעו את צי האוניות, והמשפחה נשארה חסרת כול. הוריו של דוד עלו לארץ ונאלצו להילחם על לחמם. אביו עבד בעירייה ולאחר מכן פתח חנות מכולת. כשהיה דוד בן 15 נפטר אביו, ואמו המשיכה לעבוד במכולת ולגדל את חמשת ילדיה לבד. ״אבי היה כמוני, איש רגיש מאוד, לא זכיתי ליהנות ממנו הרבה. אמא שלי הייתה אישה חזקה. אמא הייתה אומרת לי תמיד – אל תיקח דברים ללב, תהיה חזק״.

כשהיה נער גילה דוד שיש לו כישרון לכתיבה. ״הייתי בן 14 והלכתי ברחוב,״ הוא נזכר, ״וכתבתי: ׳יום נאה בזיו מלא, השמיים מחייכים לעולם׳. כתבתי עוד שירים, והבאתי אותם למדריך במועדון הנוער והוא תלה אותם על הקירות. השירים קיבלו תגובות מאוד חיוביות מאנשים גם מחוץ לאור יהודה, וזה נתן לי חשק להמשיך לכתוב״. שיריו של דוד – ביניהם ״אשליות״, ״אלוהים נתן לך במתנה״ – הפכו לחלק בלתי נפרד מהפסקול הישראלי, ועד היום זוכים לביצועים רבים.

״הנפש שלי עדינה״, חוזר דוד על הדברים בשיחתנו. הוא נרתע מתאוות בצע, ומעדיף להעריך את הדברים הקטנים. כשאני שואלת אותו מה הוא זוכר מהתקופה שכתב בה את ׳אלוהים נתן לך במתנה׳, הוא אומר – ״הייתי מאושר״. זיכרון האושר הזה – שעומד מול קשיי היום־יום וקורא לאהבת הפשטות – הוא הדבר שהונצח בשיר וניתן לנו הקוראים והמאזינים, במתנה. ״תאמינו בעצמכם, ולאט לאט תתגברו על הקשיים ודברים ישתנו לטובה,״ הוא מוסר לדור הצעיר, ״ותעריכו כל יום בחיים״.