אנחנו היינו דור המדבר

יוסף סעדיה נולד בשנת 1932 בקהיר, מצרים, לאביו מנצור ואימו מרים. אמו הגיעה מאוסטריה ואבי אביו מאנגליה, וכמו רבים מבני הקהילה היהודית בקהיר, יוסף גדל בתרבות מעורבת. כבר מגיל קטן למד לדבר ולקרוא ביותר משפה אחת. ״אני יודע צרפתית, אנגלית, ערבית, עברית, קצת אספניולית וגם איטלקית. וגם הנין שלי, הוא אמנם רק בגן אבל כבר יודע שלוש שפות״.

לאחר מלחמת העולם השנייה הצטרף יוסף למשלחת של צעירים לטרני שבאיטליה, לטיפול בניצולי שואה ששהו במחנות עקורים של הצבא האמריקאי. ״אנחנו היינו מכינים את המיטות, מכינים אוכל. האנשים שם נראו כמו עצמות, זה שבר אותנו״. בתום שלושה חודשים במחנה, בשנת 1948 עלה יוסף ארצה. ״אנחנו שבע נפשות במשפחה, ואני עליתי לבד. אבל בסוף כולם באו לארץ ונשארו כאן״.

יוסף התגייס לצבא בשנת 1951, שירת בחטיבת קרייתי בגדוד 43, ולחם במלחמת סיני, מלחמת ששת הימים, ובשירות הביטחון במלחמת יום הכיפורים. במהלך שירותו הצבאי הגיע לאור יהודה, וכאן תקע את יתדו והיכה שורש. ״בזמנו הייתה פה מעברת ׳סאקייה׳. אני הייתי חבר בניהול המעברה יחד עם עוד חברים. כשרצו לחסל את המעברה התנגדנו, ובהובלתו של אליהו סעדון הלכנו לדבר עם פנחס ספיר (שר המסחר והתעשייה דאז)". החברים הצליחו להביא להכרת המדינה ביישוב, ובחרו לקרוא לו ׳אור יהודה׳, על שם הרב יהודה בן שלמה חי אלקלעי.

יוסף עבד כמנהל עבודה במנהל הכספים של עיריית תל אביב עד לפרישתו, ובמקביל לעבודתו תרם מזמנו למען השלטון המקומי באור יהודה, והיה חבר מועצה, מזכיר הסתדרות הפקידים, חבר מועצת הפועלים, ועוד. בשנת 1960 עברו יוסף ואשתו לאה, זכרונה לברכה, לבית שבו הוא גר עד היום. ״יש לי משפחה ענפה,״ הוא מספר באושר, ״4 ילדים, 16 נכדים ו־6 נינים. אני מאחל לדור הצעיר שיהיה דור של אמת ושלום, קודם כול עם עצמו. אם הדור הצעיר יאמין בעצמו הוא יאמין בכול. לדור שלנו, דור המדבר, הייתה אמונה פנימית חזקה שאנחנו נחייה על אפם ועל חמתם. בדיוק כמו שהקמנו את העיר. אף אחד לא האמין שאור יהודה תקום, והנה היום בלי עין הרע העיר מתפשטת, אני אפילו לא מכיר את כל הרחובות החדשים״.