נחלת המשפחה

החל משנת 1948 עזבו מרבית יהודי לוב את ארצם, וביניהם גם משפחת נחום. אלא שעבורם לא רק המשפחה הגרעינית היא שהייתה צריכה להתמקם כעת בארץ הקודש, אלא גם עדר של כ־100 כבשים. כדי לעשות זאת, ראשית היה עליהם לתור אחר קרקע ראויה. שלמה נחום, בן המשפחה, התגייס למשימה. במהלך מלחמת השחרור החליף מכתבים עם ראש הממשלה של המדינה הטרייה, דוד בן גוריון, ומאוחר יותר הגיע לראשונה לארץ לסיור וחיפוש אחר מקום מתאים. מעט אחר כך משך אותו אליהו סעדון – שכבר הפך למנהיג מקומי באור יהודה – לסקייה. כך, בשנת 51׳ עלתה ארצה משפחת נחום, בספינה שעליה 100 כבשים.

המשפחה השתקעה בנחלה, לקחה חלק פעיל בהקמת היישוב ועסקה בחקלאות. כאחד המייסדים וכחקלאי נמרץ, הפך שלמה לחלק משמעותי מהעיר בכלל ומהקהילה הטריפוליטאית בפרט, והקים עם שותפים נוספים את בית הכנסת ״היכל שלמה״, שבו שימש כגבאי במשך רוב חייו.

ילדיו ונכדיו גדלו בחיק הסיפורים המשפחתיים, בין הפרדסים לרפת ולדיר. טיפול בחיות היה חלק מחייהם מגיל צעיר. היום גם ניניו זוכים ליהנות מפירות עמלו. ביתו של שלמה פעיל ומדי יום פוקדים אותו בני המשפחה. בשמחות ובחגים נמלא הבית קולות צחוק, וסיפורים על אודות המשפחה ממשיכים להדהד במרחבי הנחלה, שבה רוחו של שלמה מורגשת ונוכחת גם שנים לאחר פטירתו.