הרגשה של הלב

בסטודיו בביתו, הגדוש בספרי קודש, מבטא עופר גלעד את שעל נפשו בצבעי שמן ומים. ״בגיל 30 גיליתי שיש לי כישרון לציור,״ הוא אומר. כך הוא מתאר זאת, כתגלית. ״כשאמרו לי שאני מוכשר, חשבתי שצוחקים עליי. לא האמנתי. אבל לאט לאט קיבלתי זאת כמתנה משמיים״. היום הוא חבר בפורום האומנים של אור יהודה, ויצירותיו מוצגות ברחבי העיר במסגרות שונות. בין תחביביו הנוספים ישנם גם צילום וגלישה בים, ואין ספק שאלה משפיעים על ציוריו. מים הם מוטיב חוזר, כמו גם מבט מתבונן ברגישות. כשהוא נשאל איך הוא בוחר מה לצייר, הוא עונה: ״זו הרגשה של הלב״.

עופר נולד בשנת 1965 בחולון למשפחה מסורתית. הוא התגייס לצבא ולקראת סוף השירות חזר בתשובה, הכיר את כוכבה עובדיה ולה נישא בשנת 1993. כוכבה עבדה במשרד החינוך, הייתה מדריכת נוער ברמת גן, וכיום היא פעילה למען נשים ונערות באור יהודה. השניים עברו לעיר בשנת 1997, וגרו בשכירות אצל חנה סירי ז״ל, שהייתה גם שכנתם. סירי הייתה אימא מאמצת לשני ילדים עם תסמונת דאון, מיד נקשרו שתי המשפחות, וילדיה הפכו לבני בית בביתם. מתוך השכנות הזו נוצרה חברות אדוקה, יומיומית, אשר ריככה את הנחיתה בעיר וקשרה אותם אליה. ״עם הזמן פשוט התאהבנו בעיר״, הם מספרים. ״ראינו את האנשים החמים של אור יהודה והיה לנו מאוד טוב. החלטנו להשתקע כאן. ברוך השם גידלנו את הילדים שלנו באור יהודה ואנחנו נהנים מהנכדים״.

זהו סיפור יפהפה על שכנות טובה, על הזדמנויות מפתיעות הנקרות בדרכנו, ועל האופן שבו מקום חדש יכול להיחשף בפנינו לאט לאט ופתאום, כמעט בלי משים – אנחנו מרגישים בו בבית.