אהוד רפפורט

הוריי, יפה ודב רפפורט, הגיעו לנשר בשנת 1935. אימי עלתה מאוסטריה כשהייתה בת 9, ואבי מפולין כשהיה בן 13. ההורים שלהם שוכנו מיד בנשר בשכונת צריפים של פועלי מפעל המלט, והחלו לעבוד במפעל. שלושה מהם עבדו במפעל עד יציאתם לפנסיה. גם אבי עבד כל חייו במפעל, 41 שנים.

הוריי הכירו כשאבי היה מדריך בתנועת הנוער העובד והלומד בנשר, ואימי הייתה חניכה. לאחר נישואיהם עברו מחוץ לעיר ונולדנו אני ואחי יהושע. כך שלא גדלתי בעיר, אבל יש לי זיכרונות ילדות רבים ממנה מביקורים אצל המשפחה, שבהם הייתי מטייל עם סבא שלי באתרים של מפעל המלט – במחצבה ובאתר השקילה של המשאיות. לפעמים הייתי הולך עם דודתי לפעולות בסניף של תנועת הנוער. בנוף ההיסטוריה המשפחתית שלי בחרתי לבנות את ביתי בנשר עם רעייתי רותי. יחד יש לנו שלושה ילדים ו־15 נכדים.