השליחות של ארמנד

ארמנד מלכה נולד ב־1942 בעיר סטאת במרוקו, לרחל ומסעוד מלכה. המשפחה עלתה ארצה בדצמבר 1954, כשארמנד היה בן 12. ״הגענו לשער העלייה, ׳התפנקנו׳ שם זמן מה. כשהגענו למגדל העמק קיבלנו צריף של חדר וחצי, היה לנו דונם אדמה, ונתנו לנו לגדל פרות, כבשים ותרנגולות. מסביבנו היו קיבוצים ומושבים, כילד נאלצתי לעזור להם בקצירת החיטה והכותנה, תמורת תשלום צנוע שחלק ממנו לקחתי לעצמי ואת היתר הבאתי להורים. היינו עשרה ילדים, שתים עשרה נפשות, והסתדרנו. זו הייתה תקופה יפה ושמחה״.
עוד בצעירותו התעניין ארמנד בעיסוק הפוליטי, הוא האמין בדרכו של מנחם בגין וחיפש דרך להתקרב למפלגת החירות, לימים מפלגת הליכוד. ארמנד החל לעסוק בעבודות ציבוריות במגדל העמק, תחילה כמזכיר תנועת החירות ביישוב, בהמשך כחבר מועצה, ועם השנים כממלא מקום ראש העיר בתקופת ה״מהפך״. במהלך השנים מילא עוד תפקידים רבים – לכולם נרתם בהתנדבות מלאה – ובמקביל הקים משפחה עם ריימונד, גם היא תושבת מגדל העמק. לשניים נולדו שלושה ילדים: רונן, איריס ואפרת. ״הפרנסה שלי הגיעה כשכיר בהנהלת חשבונות. העבודה הציבורית הייתה בהתנדבות כי לא רציתי שהפרנסה תהיה תלויה בפוליטיקאים, ככה הרגשתי חופשי לעשות מה שהכי טוב למגדל העמק״.
ב־1986, שגרת החיים העמוסה בפעילות למען הקהילה נקטעה בבת אחת. ״הבן שלי נהרג בלבנון״, הוא מספר וקולו נשבר. גם בחלוף עשורים, פצע השכול אינו שוכך. רוח הנתינה וההתנדבות של ארמנד ניכרת גם בדמותו של רונן ז״ל: כשהיה בן 12 נפצע מרסיס טיל סורי שנפל במגדל העמק במלחמת יום כיפור. כשהגיע זמנו להתגייס הוא התעקש לשמור על דבר הפציעה לעצמו כדי שלא יורידו לו פרופיל. רונן התגייס לגולני, וכעבור שנה נהרג בהיתקלות עם מחבלים בלבנון.
בעקבות מות הבן, פרש ארמנד מפעילותו הציבורית, אבל גם אז לא הפסיק את מעורבותו בקהילה, אלא הקדיש את השנים הבאות להנצחת הבנים הנופלים של מגדל העמק. ״אמרתי לראש העיר שאני רוצה שייבנה בית יד לבנים במגדל העמק, והוא הטיל עליי את המשימה. בנינו את הבניין בשנות ה־90, ומאז ועד היום אני מתעסק בהנצחה״.
מספר שנים לאחר מות בנם, אימצו ריימונד וארמנד ילד שהיה במשפחת אומנה, רועי. ״הוא בן שלנו לכל דבר ואח לבנות לכל דבר,״ מספרת ריימונד. לשניים יש היום שמונה נכדים, וכל המשפחה, כולל האחים של ארמנד, גרים בקרבת מקום. ״רונן תמיד יחסר לנו. אלה החיים ואנחנו ממשיכים ואומרים תודה לאל על כל מה שיש״, אומרת ריימונד.
צניעותו של ארמנד היא הכוח שלו, רוח העשייה שבערה בו מגיל צעיר, הנתינה לקהילה שלו ולמדינה – ממשיכות להיות נוכחות בחייו עד היום.