המסע מאדיס אבבה למגדל העמק

אדינה עלתה לישראל עם בעלה וחמשת ילדיהם ב־1991 במבצע שלמה. בארץ נולדו להם 2 ילדים נוספים. בעלה, שלו הייתה נשואה מגיל 13, נפטר לאחרונה. בשנתיים הראשונות לנישואיהם עברה כמקובל להתגורר עם משפחתו, עד שהגיעה לגיל 15 ורק אז החלו את החיים המשותפים יחד.
באתיופיה עבד בעלה גם בחקלאות וגם בתחום בניית בתים כקבלן בניה. הם הרוויחו היטב ופרנסו את המשפחה, ומצבם הכלכלי הטוב סייע להם בתהליך העלייה.
לאחר שנים של רצון עז להגיע לארץ ישראל, כאשר החליטו סוף סוף לעלות ובזמן שהמתינו לאישור העלייה, עברה המשפחה מעיר לעיר בדרכם לאדיס אבבה כאשר הם מתגוררים בשכירות זמנית בערים השונות.
ב־1991 התגשם חלומם והם עלו על מטוס באדיס אבבה בדרכם לישראל. לאחר שנחתו בארץ ישראל הועברו ישירות למרכז קליטה בכפר החורש, מרכז קליטה חדש שהוקם לטובת העלייה הגדולה הזו. שם שהתה המשפחה במשך כשנה ולאחר מכן עברו למגדל העמק, לביתם מאז.
4 מילדיה של אדינה מתגוררים במרכז הארץ ומגיעים בסופי שבוע עם המשפחות לביקור. אדינה מכבדת אותם במאכלים מהמטבח שלה, הנעים בין בישול מסורתי מאתיופיה, הבישול הבריא יותר מבחינתה, לבין מאכלים ''ישראליים'' כמו פסטה שהילדים אוהבים. בדומה לכך, על ידי שילוב של המסורת מבית עם ההוויה הישראלית, היא מצליחה לשמור על מגוון הזהויות שאליהן היא שייכת, ושהופכות אותה לאישה האחת והמיוחדת שהיא.