הבריחה מאתיופיה

טספאי אמבצ׳או נולד וגדל בגונדר יחד עם אחיו ואחיותיו. הוריו התפרנסו מחקלאות. מילדות שמע תמיד את התפילות והכמיהה של המבוגרים לעלות לארץ ישראל ולירושלים.

בגיל 19 נישא לזליקאש, ושירת כחייל בצבא אתיופיה. במהלך שירותו חשדו בו שהוא מרגל, משום שמפקדיו פתחו וקראו מכתבים שקיבל ממשפחתו. בעקבות זאת חקרו אותו המפקדים על יהדותו. טספאי מעולם לא הכחיש את יהדותו אלא להיפך – היה גאה בה מאוד.
ב־1991, לאחר כ־ 15 שנות שירות צבאי, הוא נאלץ לערוק מהצבא כדי לעלות לארץ. הוא זוכר כיצד התבונן מהצד בהתרגשות על המבצע הגדול שעשתה המדינה להעלות ארצה כמות גדולה כל כך של יהודי אתיופיה. בתוך 36 שעות עלו כ־14,400 יהודים בכ־30 מטוסי נוסעים ומטען. טספאי ומשפחתו היו מיועדים לעלות במאי 1991, אך כאשר לא עלה בידם לעשות זאת הוא דאג לאשתו ולילדיו למקום מסתור וברח לאדיס אבבה לשגרירות ישראל, שם פגש את נציג הסוכנות וביקש שיסייע לו לאתר את שמו ברשימה. הנציג התרגש כשמצא הודעה מהוריו של טספאי, שדאגו מהיותו חייל בצבא וביקשו לאתר אותו ולהעלות אותו לארץ.

טספאי ביקש שיביאו את אשתו וילדיו ממקום המסתור לאדיס אבבה, שם הם התאחדו ועלו על טיסה יחד עם 30 איש נוספים. כאשר עלו לבסוף ב־1991 הוא עוד החלים מפציעה שארעה במהלך השירות הצבאי שלו.

הם הגיעו לשכונת קראוונים בעכו ושהו שם שנתיים עד לקבלת בית קבע במגדל העמק. למגדל העמק הגיעו כדי להיות קרובים להוריו שמתגוררים בנצרת עילית. בישראל נולדו לו 3 ילדים נוספים, וכיום יש לו גם 2 נכדים.

טספאי מעיד שהיה לו מזל גדול במיוחד, כי ניצל ממוות כמה פעמים בחייו: כאשר היה תינוק היו 11 מקרי מוות של תינוקות בשכונתו בעקבות מחלות מדבקות, אך טספאי לא נדבק ונשאר בריא; בנעוריו נפגע ישירות ממכת ברק, אך שרד; בצבא נפצע פעמיים ממטען צד ויצא מזה בנס.

טספאי אוהב להגיע למועדון, משתתף בפעילות 3 פעמים בשבוע ונהנה מאוד מהחברה, מקהילה ומתושבי מגדל העמק.