"הייתי שותף בבניית העיר"

סיפורה של מגדל העמק כפי שהיא כיום, נכתב בהתמדה במהלך השנים. כל אחד שבנה בה בית הוסיף דף לתולדות ימיו של היישוב. בין האנשים שהשאירו את חותמם, ליבם ואהבתם בעיר ובאדמה הזאת, אפשר למנות את יעקב טולידנו, כפי שהוא מלווה את מגדל העמק מאז שנת 1956, שלוש שנים לאחר הקמתה, ועד היום ממש.
יעקב טולידנו נולד בעיר מקנס שבמרוקו בשנת 1941. כשהיה בן שלוש עשרה, עלה עם הוריו לארץ. בתחילה הם התגוררו במשך חצי שנה במושב גורן, בצפון הרחוק, בגבול לבנון. זמן מה אחר כך הגיעו אל מגדל העמק. יעקב, שהשתתף בחברת נוער, נשלח עם אחותו לכפר הנוער "נווה עמיאל" השוכן בצמידות למושב הדתי "שדה יעקב", ובהמשך לקיבוץ סעד שבדרום הארץ, באזור הגובל ברצועת עזה של היום. הנער הצעיר ממרוקו הספיק לחצות את הארץ לאורכה ולהתגורר בקצה הצפוני שלה וגם הדרומי.
לאחר שסיים יעקב את לימודיו הוא התגייס לצה"ל כחובש קרבי פלוגתי, שם שירת שנתיים וחצי. מיד כשסיים את השירות, הוא התקבל לעבודה במגדל העמק במסגרת ההסתדרות בתור מזכיר הנוער העובד והלומד, שם החל את פעילותו הציבורית. "בשנת 1974 נבחרתי למועצה כנציג המשמרת הצעירה", הוא משחזר. "שלוש שנים אחר כך כבר נבחרתי לראשות המועצה". שנה אחר כך התחולל מהפך פוליטי בארץ. במגדל העמק נבחר שאול עמור לראשות המועצה ויעקב התמנה לסגנו וממלא מקומו.
במסגרת פעילותו הציבורית, נשלח לשליחות בצרפת, שם שהה במשך חודש ימים במטרה לסייע ליהודים מקומיים לעלות ארצה. בהמשך אף נשלח לארגנטינה ואורוגוואי לאותה מטרה. בזכות פעילותו, הגיעו עולים מצרפת ומדרום אמריקה אל מגדל העמק.
יעקב שיחק כשחקן פעיל בקבוצת הכדורגל המקומית ובעפולה. הוא גם ישב במקביל על ספסלי האוניברסיטה בחיפה כסטודנט למדעי המדינה. תקופה מסוימת שימש כמנהל כוח אדם במפעל סטרפלסט שהיה ממוקם אז במגדל העמק. יעקב נשוי לנורית, אותה הכיר עוד כשלמדה בסמינר למורות שבמכללת אורנים. בחלוף השנים היא ניהלה בית ספר ביגאל אלון, בית ספר שיעקב, ראש המועצה בזמנו, תמך בהקמתו. ליעקב ונורית שלושה ילדים ושבעה נכדים.
מגדל העמק היא חלק בלתי נפרד מחייו, והוא חלק בלתי נפרד ממנה, כמו שהוא מסכם: "פה גדלתי ופה מצאתי את אהבתי הגדולה, נורית. הייתי שותף בבניית העיר, והשותפות הזו היא ערך עליון עבורי. זו תחושה אדירה של סיפוק, לגלות גם ממרחק השנים את תרומתי לעיר. תמכתי והשלמתי פרויקטים רבים: ייסוד המתנ"ס, הקמת בריכת השחייה, בניית המרכז המסחרי והחלק הדרומי של העיר. אני מלווה את מגדל העמק בטוב כל השנים, מאז ימי בראשית, כשעוד ניצבו פה צריפים למגורים, ואני גאה לראות אותה היום יפה ופורחת. המקום הזה הוא חלק מההווי וההוויה שלי, חלק ממני".