אהבת הארץ

יעל זר לא הגיעה לקרני שומרון רק כדי לבנות בית. היא הגיעה כדי להמשיך דרך. יחד עם בעלה, משה זר ז"ל, ממייסדי ההתיישבות וגואל הקרקעות בשומרון, בנתה משפחה שחייה שזורים עמוק באדמת הארץ. כיום, ארבעה דורות ממשפחת זר חיים ברמת גלעד – שכונה שנקראה על שמו של בנם, גלעד זר הי"ד.

הדרך לשומרון החלה הרבה קודם. יעל ומשה היו חברי גרעין נח"ל של בני עקיבא, ולאחר שירותם הצבאי התיישבו בקיבוץ. אלא ששם, מספרת יעל, הרגישו שהאתגר החלוצי הולך ונעלם. הם עזבו עם שני ילדיהם כמעט בלי רכוש, עברו לאזור כפרי, והיא עבדה כגננת ומשה כמורה וכחשמלאי. "כשעזבנו את הקיבוץ עזבנו ללא כלום – שולחן וארבעה כיסאות, מיטת ברזל".

לבסוף עברו לאבן שמואל וכעבור 3 שנים עברו לנחלים. "משם החלטנו להגיע לקרני שומרון. באנו בשבת אחת, היה גשום, בוץ, והתארחנו אצל הרב של היישוב. כולם רצו לעבור לקרני שומרון – וכך זה התחיל".

ההחלטה התקבלה. בערב פסח אמרה יעל שתארוז את ספרי ארץ ישראל שלהם, והפעם לא תחזיר אותם למקומם. איש לא באמת האמין שהם יעברו. זמן קצר לאחר מכן, כשנמצא קרוואן פנוי, הם ארזו את חייהם והגיעו לקרני שומרון עם שמונת ילדיהם. "היה צפוף בטירוף. שמונה ילדים בקרוואן הכי גדול שהיה, ועדיין היה צפו, מאוד. בהמשך אבי התאלמן ועבר אלינּו ונוסף לנו קרוון קטן שהתפנה. גרנו כך תקופה די ארוכה". בהמשך בנו את ביתם, בין הראשונים ביישוב.

לצדו של משה הייתה יעל שותפה לחיים של עשייה, אמונה והתיישבות. משה הקדיש את חייו לגאולת קרקעות בשומרון ולביסוס ההתיישבות, והיא הייתה לצדו לאורך הדרך. לפני כשנה הלך משה לעולמו והוא נטמן במצפה צבאים, אך המפעל המשפחתי שהקימו יחד ממשיך לחיות.

גלעד, בנם, שימש כקב"ט המועצה האזורית שומרון ונרצח בפיגוע ירי על הציר שנקרא מאז על שמו – ציר גלעד. רמת גלעד, שבה מתגוררת כיום יעל, נושאת את שמו וממשיכה את מורשתו.