ברוחב לב

נפגשתי עם שרה גלאם במרכז יום בקדימה, מיד כשסיימה שיעור התעמלות עם חברותיה לקבוצה. פגשתי אישה מקסימה, צעירה ברוחה, שעל פניה חיוך קטן. שרה שמחה לספר את סיפור חייה, השזור בפעילות שלה ושל בעלה המנוח לרווחת תושבי היישוב קדימה והסביבה.


שרה נולדה בשנת 1934 בטריפולי, לוב. בשנת 1950, בת 15 וחצי, עלתה לארץ עם הוריה סעידה ומרים ואחיותיה. בשנת 1953 נישאה לשלום גלאם, וכחמש שנים לאחר מכן הגיע הזוג הצעיר ליישוב קדימה, להקים את ביתם.


שרה רצתה להיות אחות, אך בגלל גילה הצעיר לא התקבלה לקורס, ומאז הפנתה את האנרגיות שלה לעזרה לזולת. במשך שנים רבות עזרה לבעלה בתפקידיו הציבוריים. בשנים האחרונות היא מתנדבת פעילה ב"יד שרה" ומלווה קשישים, ועל כך קיבלה תעודות הוקרה.


במקביל לגידול 12 ילדים לתפארת, שרה הייתה המנוע מאחורי בעלה שלום, שכיהן כמזכיר הפועל המזרחי, סגן ראש המועצה המקומית וראש המועצה הדתית בקדימה. בביתם הפתוח אירחה ברוחב לב את התושבים שהיו מגיעים להתייעצות עם בעלה, גם אחרי שעות העבודה המקובלות. בפרויקט "הדרת פני זקן", שהתקיים פעמיים בשנה וכלל טיולים בארץ לגיל השלישי, שרה הייתה אחראית על הכנת האוכל לכמאה איש בכל פעם, ודאגה למענה מתאים לחך הטריפוליטאי והמרוקאי – ״שלכל אחד יהיה מה שהוא אוהב״.


שלום גלאם נפטר בשנת 1988 ומאז שרה שומרת על אחדות המשפחה הענפה, שבט גדול בן 12 ילדים ומעל 40 נכדים, נינים וחימשים כן ירבו. חמישה מילדיה עדיין גרים בקדימה. שרה ידועה כבשלנית גדולה ומוצלחת, וימי שלישי ידועים במשפחה כ״יום הטבחה" שבו היא טורחת להאכיל בשמחה את המשפחה. היא דוגלת בנתינה בלב רחב, אך דבר אחד לא תיתן – לנצח אותה במשחק "שקובה", משחק קלפים טריפוליטאי מסורתי שכל הנכדים והנינים מכירים כ"משחק של סבתא", כי בסוף סבתא תמיד מנצחת.