אהבת חינם

מאיר חסן נולד בשנת 1956 במושב פורת. ״אבא שלי יילד אותי,״ הוא מספר בגאווה על אביו, ר׳ אליהו יוסף כָמיסה ז״ל, שהיה רב בקהילה. המשפחה עלתה מלוב בשנת 1948. אחרי מספר מעברים בארץ הגיעו למושב פורת ומאז חיו שם. בלוב עסק האב בחקלאות ובייצור של סירים ומחבתות. ״אימא התחתנה בגיל 13, בגיל 14 הייתה כבר אלמנה ונישאה בשנית לאבי. היא לא ידעה קרוא וכתוב, אבל הייתה לה חוכמת חיים. היא ידעה לנהל משפחה. אבא היה יוצא לעבוד בכפרים, עם סוס ועגלה, וחזר הביתה כעבור חצי שנה ולפעמים אף שנה. היה משאיר את אשתו בהריון, וכשחזר הביתה קיבל את פניו תינוק בוכה״. בפורת גידלו ההורים את שבעת ילדיהם וטיפחו משק חקלאי ובו שלוש פרות, עיזים, כבשים ולול עופות. ״מזה אכלנו ושתינו״, נזכר מאיר.

אחרי שירות בצבא נכנס מאיר גם הוא לענף החקלאות. ״גידלתי פרחים, הקמתי משק לתפארת״. לצד המשק עסק בנגרות. בשנת 2012 סגר את המשק, והנגרות שמורה עד היום כתחביב. מאיר נישא לכרמלה ולהם חמישה ילדים ושבעה נכדים אהובים. אחד מהילדים בן 39, מוגבל פיזית, ובעקבות נכותו הצטרפו בני הזוג לעמותת ״בית הגלגלים הרצליה פיתוח״, שאיתם הם עובדים מעל 32 שנה לסירוגין, בהסעות של נכים ממקום למקום.

״כשעברנו לצורן בשנת 1999, היינו מתפללים בקראוון מט לנפול״, נזכר מאיר. תכונת אופי שהוא חולק עם אחיו – מעורבות מושקעת בקהילה – הביאה לכך שנבחר על ידי התושבים לוועד בית הכנסת. עם בחירתו הקים את עמותת ״אהבת ישראל צורן״, שבהמשך הביאה להקמת בית הכנסת ״חסד לאברהם״ בצורן. ״בית הכנסת זה הבית השני שלי״, הוא אומר. ״המקום יוסד על אהבת חינם, אנחנו מכבדים כל מי שנכנס בדלת, עושים לו את הכבוד המרבי. אהבת חינם זה המוטו שלנו״. מאז מאיר מנהל את בית הכנסת, נהנה מהקשר עם הציבור ומקווה בכל ליבו שיקום בצורן דור ממשיך לטיפוח המקום.