עמי אילון
לוחם, מפקד ואיש חזון
צילום: ליאור טל
כתיבה: ליאור טל
"בדמוקרטיה לכל אזרח יש את היכולת, הזכות ובעתות משבר גם את החובה להשפיע", כך אומר לי עמי אילון. תרומתו לביטחון המדינה מוכרת לי ואני נרגש לגלות את הזווית האישית שלו מאחורי אירועים שעיצבו את עתיד המדינה.
עמי נולד בטבריה, ביוני 1945. בן יחיד להוריו שהיו ילידי טרנסילבניה (רומניה). אימו עלתה לארץ בשנת 1938 במסגרת עליית הנוער ולמדה בירושלים אצל רחל ינאית בן צבי – אשת הנשיא יצחק בן צבי. אביו עלה לארץ בשנת 1939 במסגרת העלייה הבלתי לגאלית. בהיותו בן 15 עברה המשפחה לדרום אמריקה מטעם עבודתו של אביו בסוכנות היהודית כחלק מפרויקט העלאת יהודי דרום אמריקה לישראל.
בשנת 1963 עמי התגייס לשייטת 13. "לא תכננתי קריירה צבאית", הוא מספר אך מלחמת ששת הימים והרוח הגואה בקרב הצבא והעם אחרי המלחמה הובילה אותה לקשור את עתידו בצבא. שירות של 4 שנים נמשך ל-33 שנים בהן מילא תפקידי פיקוד רבים ובהם מפקד שייטת 13 ומפקד חיל הים.
אירוע משמעותי בחייו של עמי קשור לפעולה המבצעית באי גרין בשנת 1969 בפעולה זו נפצע עמי וכאשר חזרה אליו ההכרה, לא חשב לרגע האם ישרוד או לא. אירוע זה השפיע במידה רבה על הדרך בה קיבל החלטות בשדה הקרב ומחוצה לו. על פעילות זו זכה עמי בעיטור הגבורה.
כחמישה שבועות אחרי הפעולה באי גרין יצאה השייטת לפעילות מבצעית ועמי ברח מבית החולים כדי להשתתף בפעולה זו במהלכה הוטבעו שתי ספינות טורפדו מיצריות ששלטו על צפון תעלת סואץ – עד היום שומר עמי בביתו את חלקי המרעום ששימשו אותו בפעולה.
חודשיים לפני רצח רבין בספטמבר 1995 עמי השתחרר מהצבא, וקיבל פניה משמעון פרס ז"ל להתמנות לראש השב"כ. תחילה דחה את הפנייה ורק כעבור שנה נכנס לתפקיד, ושם עבד עד חודש מאי 2000. בשנים אלו שיקם את הארגון שעבר ימים קשים אחרי רצח ראש הממשלה ומסקנות ועדת החקירה. בשנת 2006 עמי התמודד על ראשות מפלגת העבודה ואחרי שלא צלח, פרש מהחיים הפוליטיים.
עמי מאמין בקיום חברה אזרחית ופועלו כיום מכוון ליישום רעיון זה. כיום הוא עוסק בפעילות התנדבותית מרובה ומכהן כיו"ר אקי"ם. כמו כן עוסק בכתיבה ומחקר מטעם המרכז לאסטרטגיה ימית בחיפה. הוא מתגורר בכרם מהר"ל עם אשתו בלהה, שלושת ילדיו ונכדיו הגרים באזור. "כשפנו אלי ממיזם The Autographers להשתתף בפרויקט, אמר בני שהדמות האמיתית עליה צריך לדבר היא אשתי בלהה שנמצאת לצידי שנים רבות", סיפר בחיוך. מוקף במשפחתו הוא אומר ש"הם העוגן בחיי הקושרים את אהבתי לארץ ישראל על גווניה הרבים".
"בדמוקרטיה לכל אזרח יש את היכולת, הזכות ובעיתות משבר גם את החובה להשפיע"