מהרצליה לדרום אפריקה – וחזרה הביתה

ד"ר שמואל טאו נולד בהרצליה בפברואר 1946, אצל ד״ר ויינשנק ברחוב ויצמן בעיר. הוריו של שמואל, יוסף ושושנה, עלו בנפרד לישראל בשנת 1934 והכירו בארץ. אביו הגיע מוינה, אמו מפולין, וסבו מצד האב שעלה גם הוא לארץ רכש חלקת אדמה גדולה בקרבת שכונת נווה ישראל (רחוב בר כוכבא), היכן שכיום "בית טאו". הוא גם ניהל את חברת ׳קדישא׳ בהרצליה והיה זה שאחראי על רכישת שטח בית העלמין הישן.
סבתו מצד האם בנתה במו ידיה מפעל לנעליים, ׳נעלי יונה׳ בתל אביב אותו ניהלה כשסבו עבד שם כסנדלר. שמואל ומשפחתו נעו אז בין רחוב גורדון (רחוב התחייה לשעבר) לרחוב הס בהרצליה. באותם הימים אביו פתח חנות לחולצות 'ABG' ברחוב סוקולוב באמצעות נדוניה שקיבל מהורי רעייתו לאחר חתונתם בשנת 1945.
במקביל, אביו שהיה פעיל בארגון ההגנה, התנדב בגדוד מכבי אש עד שהגיע לתפקיד מפקד תחנת הכיבוי שמוקמה אז ברחוב בר אילן. שמואל בילה לא מעט בתחנה, ומתאר שם את זמנו, ״אהבתי לטפס כילד על כבאית הדודג' והבדפורד מהצבא הבריטי״. לדבריו ריח העשן מהאוברול של אביו, לא פסק ועד היום שמואל אוהב להריח את ריח העשן.
את לימודי בית הספר היסודי עשה שמואל בבית ספר ויצמן, אותו אהב. שמואל עבר לתיכון ראשונים לכיתה הטובה ביותר אך לא הסתדר בלימודים ובגיל 14 התחיל לעבוד כשולייה במעבדת שיניים ואף עבר קורס טכנאי שיניים של משרד העבודה, בו יצא כחניך מצטיין.
מ-1960 שמואל החל לעשות את הבחינות המוקדמות אותם הוא סיים לאחר סיום שירותו בצה״ל. את שירותו סיים כקצין ואת קורס הקצינים עשה במחנה סירקין בפתח תקווה. לאחר סיום שירותו הוא השלים את בחינות הבגרות והתקבל ללימודי רפואת שיניים באוניברסיטה העברית בירושלים. את ההתמחות שלו כמומחה לשיקום הפה ומאסטר MA עשה בדרום אפריקה.
כשאני שואל אותו מה היתה הרצליה עבורו בתקופת ילדותו והתבגרותו הוא עונה: ״הרצליה זה הבית, השורשים והגזע. העץ יכול לגדול ולהיגזם, אבל השורשים נשארים״. עוד הוא מספר כי הוא זוכר גם טיולים בפרדסי המושבה, קטיף פטריות בשדות, מאפיית אדמסקי וגלידת אברמצ'יק בכביש מנסקי (שכיום נקרא רחוב אחד העם).
״לא היו לי הרבה חברים״, שמואל משתף. ״אבא שלי דגל בחינוך קפדני. אמא תמיד דאגה ללקוחותיה בחנות הנעליים וכיוון שהיתה ימנית בדעותיה, עמדה על כך שחברי גליל ים יכנו אותה ׳גברת׳ שושנה ולא ׳החברה׳ שושנה. בנוסף, השהות במשך רוב היום מחוץ לעיר ולימים הרצון להשלים בגרות לא אפשרו לי להיות חלק מהחבר'ה או מתנועת הנוער, למעט תקופה קצרה במכבי צעיר״.
עם סיום לימודיו בירושלים, שמואל הצטרף למרפאה בירושלים ושם גם נישא ונולדה בתו שרון. הוא שב עם שלושת ילדיו מדרום אפריקה לירושלים, שאחד מהם הוא כיום פרופ׳ נועם טאו מבית החולים שיבא. להרצליה הוא שב בשנת 2000, עם היכרותו את טניה, רעייתו השלישית. שמואל הוא ממקימי רשת שיקומי הפה של קופת חולים מכבי, ׳מכבידנט׳. ״הקמתי את המרפאה הראשונה ואת 50 המרפאות שאחריה״, הוא מספר בגאווה.
בשנים האחרונות שמואל מתנדב פעמיים בשבוע ב"יד שרה", ומתפעל בעודו מתאר לי את העבודות של המתנדבים. שמואל גם שר במקהלה בתל מונד. כששאלתי מדוע לא במקהלה בהרצליה, השיב שקול הבס שלו היה חסר למנצח במקהלה זו. להרצליה יש טעם של פעם עבורו, והוא מספר בשמחה על קבוצת חבריו מהעבר הרחוק שנפגשים כולם יחד בימי שישי בשולי פארק הרצליה, שם הם נזכרים בחוויות ילדות.