אשת חינוך עם פלוס

צפורה מני לבית ויינטל נולדה בשנת 1941. אביה, בנימין ויינטל, יליד ורשה שבפולין, הגיע ארצה בשנת 1924. אחיו ואשתו כבר היו בארץ, והוא התגורר עימם באוהל בחצרו של איכר בפתח תקווה. שנה אחר כך, בשנת 1925, אביו חיים יעקב ויינטל עלה לארץ עם כמה מילדיו. הם הגיעו להרצליה, ובנימין הצטרף אליהם. בהמשך הצטרפו השאר, פרט לאחות הבכורה, רבקה קרמזין, שהייתה נשואה ואם לשני ילדים. רבקה ומשפחתה נשארו בוורשה, ועם עליית הנאצים לשלטון, רצתה לעזוב את פולין ולהצטרף למשפחה בהרצליה. בעלה התנגד והם נספו בשואה.
בחזרה לשנת 1925, כשנה לאחר יסוד הרצליה, המשפחה נטעה פרדס גדול, שהיה ידוע במושבה כ-׳פרדס ויינטל׳ והעניק פרנסה לרבים מהתושבים. אמה של צפורה, חנה, שעלתה לארץ בשנת 1929 וגם היא ילידת פולין-אוקראינה, למדה בסמינר למורים בוורשה והיתה מורה לעברית של הבת הקטנה של משפחת קרמזין. לפני עלייתה, משפחת קרמזין שלחה עם חנה חבילה למשפחת ויינטל בארץ, והנחו אותה להגיע להרצליה, שם יקבלו את פניה. חנה הכירה את המשפחה ולאחר זמן מה נישאה לאחד האחים, אבא של צפורה. לאחר חתונתם התיישבו ההורים בכפר שמריהו על אדמת בור, כאשר הכפר עוד לא היה קיים. הם הקימו צריף בשממה הריקה והאב שאף להיות חקלאי, אך לא הייתה פרנסה רבה במקצוע זה.
בשנת 1937 התיישבו בכפר שמריהו עולים חדשים מגרמניה, ה"יקים". האם חנה הייתה הגננת הראשונה בכפר שמריהו. כל המשפחות שם היו דוברי גרמנית, אך הילדים בגן דברו עברית ובערב חנה לימדה את ההורים עברית. צפורה היא בת יחידה שנולדה בבית החולים המוכר כיום בתור "מעייני הישועה" ברמת גן. לפני צפורה נולד אח שנפטר, ורק לאחרונה נמצא קברו בבית הקברות ׳נחלת יצחק׳. כאשר צפורה הייתה בת שנתיים, המשפחה חזרה להרצליה ואימה פתחה גן ילדים בביתם, גן חנה.
היא למדה בגן ׳טובה׳ שהיה אז גן מועצה וכן גם למדה בכיתה א׳ בביה"ס העממי בהרצליה, במבנה ברח' הנדיב שהפך לימים לבית העירייה. היא הייתה בתנועת הנוער ׳הנוער העובד׳ ועבור בית הספר התיכון היא נשלחה לעירוני ד׳ בתל אביב. צפורה נרשמה לעתודה אקדמית, ולמדה תואר ראשון במתמטיקה ופיזיקה. לאחר מכן עשתה תואר שני בפיסיקה, וביצעה מחקר תזה מיוחד באסטרונומיה, ׳ראות אסטרונומית בישראל׳, בנושא מציאת מקום להקמת הטלסקופ הישראלי. בעקבות המחקר, הוא הוקם במצפה רמון. במקביל, צפורה פיתחה והפעילה תכנית לימוד באסטרונומיה לקהל הרחב באמצעות הפלנטריום ברמת אביב. לימים היא הפכה למורה למתמטיקה ופיסיקה בתיכון ׳הראשונים׳, בו עבדה 34 שנים והיתה לרכזת הפיסיקה בתיכון. עם השיפוצים בתיכון, לפי התיכנון שלה, הוקמה מעבדה גדולה עם חדר הכנה גדול. באותו זמן בארץ הוכנסו המחשבים ללימוד הפיסיקה, וכרכזת קלטה אותם לתוך תוכנית הלימוד.
צפורה השתדלה להנגיש לתלמידים את מקצוע הפיסיקה, שיצא לו שם של ׳מקצוע קשה׳ ובכך להפוך אותו לפשוט. אלפי תלמידים בני העיר למדו אצל צפורה, שאותם היא פוגשת עד היום והם מזכירים לה שהייתה מורתם, והפגישות מרגשות עד מאד.
לאחר פרישתה, חברה ב-2007 חברה לקבוצת מורים גמלאים שהקימו את מועדון ׳דורות׳, מועדון חברתי שבו המורים בעצמם מעניקים הרצאות לחבריהם המורים. לימים הם חברו לקורס ראשון בנושא יזמות חברתית בהרצליה אשר בסיומו הוקם המועדון ׳מרכז פנאי ותרבות 50+׳, בקיץ 2008. תכנית המועדון כוללת מספר תוכניות משנה: הרצאות וחברותא על קפה ומאפה, שרים עם חברים בימי שישי,ריו אביירטו, טיולים, פסיכודרמה ועוד. הקבוצה שמנהלת את המועדון מונה 13 חברים מתנדבים. 5 בוגרי קורס היזמות, ביניהם צפורה, ממשיכים לפעול מאז ועד היום במשך 16 שנים, תחת ניהול שיתופי. המועדון פועל במתנ"ס יד התשעה, וכיום מספר הרשומים עומד על כ-1500 אנשים. המתנדבים מקבלים משמעות רבה מעצם העשייה ותרומתם לקהילת האזרחים הוותיקים.