אייו אבטה

אייו אבטה נולד בשנת 1960 בכפר" אוזבה "שבאתיופיה, וגדל בסביבה שהייתה שזורה בסיפורי ירושלים.
מאז שהיה קטן, סבא וסבתא שלו דיברו על ירושלים, והדבר יצר אצלו חיבור עמוק לארץ.
בשנת 1975 , כשהיה בן 15 , יצא אייו למסע לישראל עם שישה מחבריו. המסע מאתיופיה לסודן ארך כחודש,
ובמהלכו הם אכלו "קולו" )מאכל יבש( ושמרו על עצמם מפני גורמים עוינים, כך שהמסע עבר בשלום.
אך גורלו של אייו היה שונה משל משפחתו. בשנת 1976 הוא נתפס, נכלא בסודן למשך שנה, ובמהלך
תקופה זו אמו, שיצאה למסע בנפרד עם שלושת אחיו, נפטרה מרעב. בכלא, אייו עבר עינויים קשים: הוכו
ללא הפסקה, קיבלו שתי לחמניות בלבד ביום, ואת מעט האוכל שכן קיבלו זרקו להם על הרצפה. כל
יומיים הוא נחקר וקיבל 20 מכות, אך הוא וחברו אדיסו סירבו למסור מידע. הרגע הקשה ביותר שחווה היה
כשהצמידו לו אקדח לרקה כדי לשבור את רוחו, והוא עדיין סובל מסיוטים מהאירוע.
לאחר 11 חודשים, אייו הצליח לברוח. הוא עבר לחרטום, בירת סודן, שם הסתתר במשך שישה חודשים.
בתקופה זו, פעילים יהודים העבירו לו כסף בחשאי כדי שיוכל לקנות אוכל.
בגיל 19 , הוא עלה לישראל והגיע לצפת. שם, ברגע של נחת, שכח מכל מה שעבר. הוא חש שמחה גדולה
על הגעתו לארץ הקודש למרות שהסיוטים מהכלא ממשיכים לרדוף אותו עד היום.