שלקה מרשה נגדו ז"ל

קשנס נגדו מספרת את סיפורה של בעלה, שלקה מרשה נגדו ז"ל, שנולד בשנת 1981 בגונדר, היה איש בכיר בצבא ונבחר לכהן כסגן ראש העיר גונדר. המניע העיקרי למסע לישראל היה חלומו לעלות לירושלים, חלום שעיצב את כל חייו.
בשנת 1988 , מרשה, יחד עם קשנס ובני משפחתם, יצאה למסע לכיוון סודן. מרשה ארגן קבוצה גדולה של יהודים, והוביל אותם מתוך תחושת שליחות עמוקה. בשל פעילות זו, הוא נעצר על ידי חיילים אתיופים, בחשד לסיוע ליהודים לעלות לארץ ישראל, עבירה שנחשבה בלתי חוקית באותה תקופה.
מרשה נלקח לכלא "סהלה תקזי אורדה ג'נמורה", שם הוחזק במשך שמונה חודשים בתנאים קשים מנשוא. במהלך מאסרו היה קשור בידיו וברגליו כאשר היה תלוי באוויר. מה שגרם להידרדרות משמעותית במצבו הבריאותי.
למרות העינויים הקשים, הוא סרב לשתף פעולה עם החוקרים ואף הכחיש את פועלו, מתוך נאמנות לעמו ולחלומו.
סיפורו של בעלה שלקה מרשה נגדו ז"ל הוא עדות לכוח, לנחישות ולדבקותה במטרה, גם כשכל הסיכויים היו נגדו. הוא הקריב את גופו ובריאותו למען חלום העלייה לירושלים. בשנת 2015 הכירה מדינת ישראל במרשה נגדו כאסיר ציון וזאת לאור כליאתו שנבעה סיפור חייו של סלו אספאו הוא סיפור של כח, מפעילותו ציונית מובהקת שכללה סיוע ליהודים לעלות לארץ ישראל.