
טזזו שלמה
סיפורו של טזזו שלמה גמבר הוא מסע של גבורה , תקווה ואמונה בלתי מתפשרת בחיים טובים יותר. מתוך חושך עמוק ומצבים שנראו חסרי מוצא, הוא מצא בתוכו את הכוח להמשיך , להתגבר ולבנות עתיד חדר בארץ חירותו.
חייו הם עדות לכך שגם ברגעים הקשים ביותר, כאשר נדמה שהכל אבוד , הרוח האנושית מסוגלת לפרוץ קדימה, לשנות גורל ולהפוך חלום למציאות.
דמותו של טזזו שלמה גמבר ממשיכה להוות השראה לדורות הבאים שהאור מנצח את החושך והתקווה חזקה מכל מכשול.

טזזו שלמה ג'אמבר, נולד בשנת 1960 בכפר סרמלה, כפר
יהודי במחוז גונדר. בשנת 1980 , כשהיה בן 20 , יצא למסע עם
קבוצה של 24 צעירים לכיוון סודן. לאחר שבוע של הליכה, הם
נתפסו ונלקחו למחנה צבאי, ומשם הועברו במטוס לבית כלא
בגונדר.
בכלא, עבר טזזו עינויים קשים: היו תולים אותו מהרגליים
למעלה והראש למטה במשך שעות ומרביצים עד שהתפוצצו,
בכלא היו חופרים בורות כדי לקבור בהם אנשים חיים. הוא
וחבריו הועמדו בפני עונש מוות, אך הודות להתערבותה של
מדינת ישראל והפגנות שהתקיימו, הם שוחררו.
לאחר ששוחרר, הגיע בן דוד של אימו אסף טרוי, שלא ידע על
מסעם של הצעירים ולקח אותם ואת משפחתו בחזרה לסודן.
בדרך, מישהו הלשין על הוריו, והצבא האתיופי הגיע לכפרם
ולקח גם אותם. בסודן, עבר טזזו מסע רגלי ארוך ומפרך לעיר
גדריף, שם פגש איש מוסד שהדריך אותו כיצד להתנהג עד
העלייה לארץ.
מתוך תחושת שליחות, הוא החליט לחזור לאתיופיה כדי
להעלות את הוריו נתפס בגבול ונכלא שוב, אך הצליח לברוח
בזמן שלקח מים. הוא שכנע את בן דודו לחזור עמו, עבד קשה
כדי להרוויח כסף, וחזר לאתיופיה להביא את הוריו ואחיו, רגע
אותו הוא מתאר כמרגש במיוחד.
בהמשך, הוא נתפס שוב ונכלא חודש ימים בכלא בסודן שוחרר
בזכות הצלב האדום וחזר למחנה הפליטים של המוסד.
משם, הוא ואנשיו עלו על משאיות, וממטוס שהמריא מהולנד
הגיעו לישראל. בשנת 1983 , בגיל 23 , הוא עלה ארצה. לאחר
עלייתו, הוא השתתף בהפגנות שבעקבותיהן החל מבצע משה,
ואף שימש כמדריך לעולים חדשים בסוכנות היהודית במשך
כארבע-חמש שנים.