חירות טקלה לגסה

חרות טקלה לגסה נולדה בקווארה, אתיופיה, עם קום מדינת ישראל. בגיל 16 עברה לגונדר כדי ללמוד בבית ספר לאחיות, שם סיימה בהצטיינות. לאחר מכן עבדה כאחות באדיס אבבה, נישאה והקימה משפחה עם שמונה ילדים. לאחר שאיבדה את בעלה בתאונת דרכים ב-1977, היא הפכה למנהיגה נשית יוצאת דופן: מיילדת ראשית, יועצת לתכנון המשפחה ומנהלת טיפת חלב, וכל זאת במקביל לכהונתה כיו"ר ארגון נשים מקומי.
במסירות ובסכנה, חרות סייעה ליהודים מקומיים במסע לישראל: היא סיפקה להם מחסה, מזון ואף זייפה דרכונים. בשנת 1986, נתפסה על ידי השלטונות האתיופיים ונכלאה לשנתיים בבית סוהר מרכזי באדיס אבבה. במהלך תקופת מאסרה, עברה עינויים קשים אך לא הסגירה את שותפיה. היא שוחררה ב-1988 ועלתה לישראל ב-1990 עם שלושת ילדיה הצעירים. חרות הוכרה כאסירת ציון, ולאחר עלייתה ארצה, עבדה כאחות, כמורה לעולים חדשים וכמגשרת, וסייעה להם להשתלב בחברה הישראלית.