
דסטה גומבל-אלי
סיפורו של דסטה האלי גומבל היא הוכחה חיה לכך שחלום כשהוא מלווה באמונה ובנחישות, יכול להתגשם גם אל מול אתגרים עצומים. מתוך עוז לב ורוח איתנה הוא בחר שלא לוותר , להמשיך לצעוד קדימה לסלול את דרכו אל החירות והעתיד שחלם עליו.
דמותו של דסטה האלי גומבל מהווה השראה לדורות הבאים להזכיר לנו שתמיד אפשר להתגבר תמיד אפשר לקוות ותמיד אפשר להגיע אל היעד -אם רק נמשיך להאמין.

דסטה האלי גומבל נולד בשנת 1967 בכפר קואלה מרווה שבמחוז גונדר, וגדל שם בתקופה רצופת תהפוכות. מילדותו, ספג את סיפורי ירושלים ואת הכמיהה לעלות אליה. חלום זה היה עמוד התווך של חייו, מנחה אותו ומפיח בו תקווה.
בשנת 1991, כשהיה כבן 24, דסטה הגשים את החלום ויצא למסע הרגלי המפרך, שלקח כשבועיים. המסע היה מסוכן, והוא עשה אותו עם שני ילדיו, אחותו ואחייניו. לאורך הדרך, הקבוצה כולה נאלצה להתמודד עם רעב ומחסור במים, ועם שודדים שגזלו מהם את כספם.
המסע הגיע לשיאו כשהוא נתפס ונכלא. במשך חמש שנים וחצי, הוא הוחזק בכלא בתנאים בלתי אנושיים, שכללו מחלות קשות כמו מלריה והתעללויות חוזרות ונשנות מצד החיילים הערבים. בין העינויים הקשים שחווה, הוא זוכר שהיכו אותם בחגורות, קשרו אותם, וכאשר נשלחו לאסוף עצים לבישול, שמו עליהם נחשים ועקרבים כדי שינשכו אותם. למרות הסבל הפיזי והנפשי, הוא שמר על התקווה והאמונה כי יום אחד יגיע לארץ הקודש.
בסופו של דבר, הוא עלה לישראל במבצע עלייה מיוחד, והוא עלה על המטוס מאדיס אבבה כשהוא חש תחושה עמוקה של תקווה וציפייה. כאשר נחת בארץ, הדמעות זרמו מעיניו מרוב התרגשות ואושר, והוא חש שהחלום מתגשם מול עיניו.