ארגאו אדנה

סיפורו של ארגאו אדנה, יליד 1967 מהכפר גאינה שבאבדיה, אתיופיה, מתאר מסע עלייה עמוס בקשיים, אך גם באמונה ותקווה. בשנת 1987, בגיל 20 בלבד, יצא ארגאו למסע לישראל, מונע הן על ידי רצונו העז להגיע לארץ והן כדי ללוות חברים. הוא צעד עם קבוצה גדולה של 26 אנשים, שכללה גם בני משפחה וחברים.
המסע הרגלי לסודן תוכנן לארבעה ימים, אך הופסק מוקדם מהצפוי כאשר הקבוצה נתפסה בדרך. בניגוד לסיפורים אחרים, הם לא נתקלו בשודדים, אך הגורל הכתיב להם מפגש אחר עם הרשויות. צידה לדרך כללה מאכלים בסיסיים שהוכנו בבית, כמו "דאבו קולו" (לחם), "שימברה" (חומוס), סוכריות ומים.
לאחר שנתפס, ארגאו נשלח לכלא בגונדר, שם חי בתנאים קשים מנשוא. "תנאים קשים מאוד מאוד לא היו תנאים, קיבלתי הרבה מכות, לא היה אוכל", הוא מספר. הוא היה עד למקרי מוות רבים בכלא, ומתאר את ההתעללות הקשה כרגע הקשה ביותר שעבר במסע כולו.
למרות הסבל והעינויים, רגע העלייה למטוס בדרך לישראל היה רגע של שמחה עילאית. דרכו לארץ כללה תחנה באיטליה, ומשם המשיך לישראל. ארגאו מציין אף שקיבל "מפעל הפיס", עובדה המרמזת על התחלה חדשה וטובה יותר לאחר כל התלאות. סיפורו של ארגאו אדנה הוא עדות לגבורה, עמידות, ולכוחה של התקווה להגיע אל המנוחה והנחלה.