דמקה הוא מגדלור של שימור תרבותי וחולק את התשוקה שלו למוזיקה ככלי להעברת המורשת האתיופית לדורות הבאים ובעשייתו הוא מעצב נוף תרבותי תוסס בישראל.
"נולדתי וגדלתי באזור כפרי, וולו שבמחוז לסטה. אני הבן החמישי במשפחה, וכמו כולם עבדתי כחקלאי וכרועה צאן, אבל בליבי רציתי ללמוד מוסיקה. הייתי מקשיב לאנשים שניגנו בחליל ואף הכנתי בעצמי חליל מעץ שחתכתי ביער וכך לימדתי את עצמי לנגן. באחד הימים פרצה בשכונה מגפת אבעבועות, כשהפרידו בין הילדים ראיתי אנשים שלומדים לקרוא ולכתוב באמהרית ורציתי ללמוד כמותם. התחלתי ללמוד בעצמי את האותיות עם קבוצת התלמידים מתוך ספר לימוד מאוד ישן. הייתי תלמיד טוב וחלמתי להיות מורה, חלום שהגשמתי. בית הספר שלי היה בעיר, ובסוף השבוע הייתי חוזר לכפר.
החלום להגיע לירוסלם הוא חלום של כל יהודי. כשעלינו לישראל, למרות הכשרתי כמורה, ביקשו שאלמד גם במכללת ילין כדי לעבוד כמורה בישראל וכך עשיתי. אני מלמד את הדור הצעיר בגישה אחרת – דרך המוסיקה. עד היום חשוב לי לשמור על התרבות, ההיסטוריה והמסורת שלנו באמצעות המוסיקה. כשאני מופיע כזמר ונגן אני משמיע את התרבות האתיופית במטרה להנחילה לדורות הבאים. זו האחריות שלנו".