ישראל עופר, מזרע
מסע חייו של ישראל
כתיבה: אלינור בר יהודה
צילום: אביחי ניצן
ישראל עופר נולד בשנת 1932 בעיירה גורה הומורה שבחבל בוקובינה ברומניה. אמו נפטרה כשהיה בן שלושה חודשים, ולאחר תקופה קצרה שהיה ברשות סבתו, נישא אביו בשנית וישראל חזר למשפחת אביו. ״נופי ילדותי זכורים לי לטובה, למשפחתי היה בית יפה וסביבו יער גדול ונהר, ואהבתי לרחוץ בו״.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, המשפחה עברה לעיר בה השלטונות הרומנים ריכזו את היהודים. החיים אמנם השתנו ויהודים כבר לא יכלו לנוע בחופשיות, אך ישראל שהיה רק ילד, לא הרגיש את המלחמה המתחוללת. מעט אחר כך, בשנת 1941 רוכזו חלק מיהודי רומניה באוקראינה, וישראל ומשפחתו ביניהם. היהודים שם חיו בתנאי גטו קשים ונדרשו לענוד טלאי צהוב, חיו במגורים צפופים, וסבלו ממחסור במזון ומחלות. הודות לעבודה שקיבלו אביו ודודו בשלטונות, משפחתו הצליחה להחזיק את הראש מעל המים. ״אנחנו הילדים שיחקנו בחוץ. הסביבה הקרובה הייתה מכוערת, מלוכלכת ועוינת, אבל עבורי הנוף היה יפה״, הוא מספר.
בשנת 1944 החליט אביו לשלוח אותו לארץ ישראל דרך רומניה, ״זה היה בחורף, ואני זוכר איך שמו אותנו על מגלשות קרח רתומות לסוס. הפרידה שלי מאבא הייתה קשה מאוד, הוא חשב שלא יראה אותי שוב לעולם״, הוא משתף. קבוצת הילדים שאיתה הוא נשלח עברה מעיר לעיר וממדינה למדינה, וחלקם לא החזיקו מעמד וקפאו למוות בדרך בשל התנאים הקשים שנאלצו לסבול. המסע לארץ ישראל היה ארוך ומייגע אך לבסוף, בחורף של שנת 1944, ישראל עלה על רכבת מאיסטנבול לארץ ישראל.
כשהיה בן 13, הגיע ישראל לקיבוץ מזרע, שם החל ללמוד יחד עם העולים האחרים. בתקופה ההיא, הלימודים בקיבוץ לא התנהלו בסדירות. כיוון שהיישוב היהודי נלחם לקבלת עצמאות, הילדים נאלצו לעזור במשק של הקיבוץ בזמן שרבים מחבריו גויסו לצבא. בשנת 1951 גם ישראל בעצמו התגייס לצבא והתנדב לצנחנים, וכך היה לצנחן הראשון בקיבוץ מזרע ומראשוני הצנחנים של התנועה הקיבוצית כולה. לימים ישראל התאחד עם משפחתו כשעלה אביו עם אמו החורגת של ישראל וילדיהם לארץ, בשנות השישים.
בשנת 1966 ישראל התחתן עם מרינקה, ושנה לאחר מכן הוא גויס למלחמת ששת הימים. אשתו הייתה בחודש השני להריונה, כשחזר הביתה בתום תקופת המילואים, נולד בנו הבכור, גולן, שנקרא כך על שם כיבוש רמת הגולן וכעבור כמה שנים נולד בנם השני שגיא. השניים התגרשו ולאחר זמן מה נישא בשנית ליהודית, ולהם שני ילדים, דנה וגוני. יחד מארבעת ילדיו יש לו היום עשרה נכדים. מסעו של ישראל הוא סיפור על חוזק, אחדות וניצחון אחד גדול.
חייו הם סיפור על חוזק, אחדות וניצחון אחד גדול