top of page

יוסף סלעי, יפעת

כל אדם וגורלו

1.png

כתיבה: טובה טל

צילום: אדריאן סבל

יוסף נולד בבודפשט שבהונגריה ב-14 ביולי 1937, כבן יחיד להורים חוה ודוד-דֶז'וֹ סליי. הוריו הכירו בעבודתם במפעל ונישאו ב- 1935. בהיותם סוציאליסטים לא היתה להם זיקה ליהדות ולציונות. בשנת 1942 גוייס אביו ל'גדודי העבודה' של הצבא ההונגרי. יוסף בן ה-5, נשאר עם אמו, סבו, סבתו ודודתו והקשר עמו נותק. בקרבות סטלינרד נפל דוד בשבי ונפטר מטיפוס. בראשית נובמבר 1944 נשלחה חוה יחד עם אלפי נשים יהודיות שהצליחו לחמוק מן הטרנספורטים לאושוויץ מבודפשט לכיוון אוסטריה באחת מצעדות המוות הנוראות ביותר. אחרי 4 חודשים במחנה הריכוז באוסטריה הרוסים שחררו אותם. יוסף נלקח ע"י סבו לבית שהופעל ע"י צעירים ציוניים במחתרת, שם הסתתר במרתף עד שהסובייטים כבשו את הונגריה. במחנה הריכוז ליכטֶנווֹרט שאליו הגיעה חווה, מתו נשים רבות ממחלת הטיפוּס ומרעב. חווה שרדה, ובסוף המלחמה חזרה לבודפשט ומצאה את יוסף.

סבא שלו היה בגטו וחזר לקחת אותו ב -1945, ויוסף חזר ללמוד בכתה ג'. סבו שמע שהנוער הציוני מארגן קייטנה לילדים היהודים שניצלו, ובינואר 1946 יוסף בן ה-9 שכבר הפך לציוני הודיע לאמו שהוא רוצה להצטרף לחבורת ילדים שעולים לארץ. חוה הסכימה בלב כבד. פעילי התנועה הציונית העבירו את הילדים, רובם יתומי מלחמה, לכפר בַּיְירִיש-גְמֵיין בדרום גרמניה סמוך לגבול אוסטריה. בכפר למד עברית. באמצעות המכתבים של יוסף עקבה חוה אחרי מסע הילדים. חצי שנה לאחר מכן יצאה לשם בעקבות בנה ונשארה במקום כמטפלת.

בסתיו 1947, יוסף נסע עם קבוצה של 15 נערים למרסיי, משם הפליגו באניית נוסעים והגיעו לא"י כתיירים. בהמשך נשלחו לכפר סבא וצורפו ל״קבוצת השרון״ שנשלחה לרמת דוד. יוסף המשיך את לימודיו התיכוניים בביה"ס האזורי ביפעת. לנכדיו שלמדו באותה כיתה שבה למד, בא לספר על המלחמה.

ב-1948, חוה עלתה לא״י באוניית המעפילים ׳אקסודוס׳, שגורשה חזרה לגרמניה. היא הופיעה במפתיע ברמת דוד בשעת הכרזת המדינה ב 14.5.1948 והתאחדה שוב עם בנה בהתרגשות רבה. היא הצטרפה אל בנה ל"קבוצת השרון" ברמת דוד, שם הכירה את שמחה חריש והם נישאו, ונולדו להם 2 בנות: דורית ואורנה.

יוסף היה בשנת שירות ברמת דוד והתגייס לגולני למחלקת סיור בגדוד 51. לאחר שחרורו מצה"ל היה מרכז הרפת וגזבר הקיבוץ. לאחר שלמד כלכלה במכללת רופין היה גזבר של מפעלי העמק האזוריים ומנהל שיווק של "שנהב". את אשתו יהודית, שהיתה בת המושב הדתי כפר פינס הכיר בטיול של החברה להגנת הטבע. היא עבדה כאחות בבי"ח דתי בירושלים. היא עברה ליפעת והם נישאנו בשנת 1965. נולדו להם 4 ילדים ו- 13 נכדים. שנים מילדיו דפנה ודני מתגוררים ביפעת.

יוסף, אדם אופטימי מלא מרץ ואנרגיה אוהב לטייל בארץ והקים קבוצת מטיילים מהקיבוץ לפני 35 שנים. הוא הגזבר של הקבוצה ומארגן את הטיולים ולומד במכללת עמק יזרעאל. המוטו שלו: "כל אחד וגורלו. כל החיים שלי זה מזל. את כל התהפוכות בחיי עברתי בצד ימין בצד הנכון של הדרך".

כל החיים שלי זה מזל

יוסף סלעי, יפעת

creators
Gold logo.png
blue background

Join the journey

that leaves a mark

Follow us

Thank you! We will get back to you soon

  • Facebook
  • YouTube
  • Instagram

Contact

Phone: 0547-250800

TheAutographers@gmail.com

© All rights reserved to the association to leave a mark and venture The Autographers

bottom of page