אריה קורצוויל | ישראל

ערב אחד בשבוע הראשון של אוקטובר 1943, נשכבו על החצץ בחוף הים של העיירה הומלבק אריה בן ה־11, אחיו הקטן ואביהם, והמתינו למעבר לשוודיה שעתיד היה להציל את חייהם.

אריה, יליד קופנהגן 1931, נאלץ לברוח עם בני משפחתו מביתו לאחר פעולות שהחילו הנאצים כנגד יהודי דנמרק. הם התחבאו במרתפו החשוך של בית קיץ וחיכו לבואה של סירת דיג שתבריח אותם לשוודיה. ניסיונם הראשון לחצות לשוודיה נכשל; הגרמנים הגיעו והם נאלצו לשוב על עקבותיהם. הוריו החליטו להימלט בנפרד כדי למנוע מצב שהמשפחה כולה תיפול בידי הגרמנים. הניסיון השני צלח. תחילה הגיעו אריה, אחיו הצעיר ואביו לאי ון, שהיה בטריטוריה שוודית, ולאחר מכן לשוודיה עצמה. בהמשך הצטרפו אימו ואחיותיו. המשפחה שהתה במחנה פליטים ליהודים במשך שנתיים, וחזרה לדנמרק לאחר שחרורה מידי הנאצים.

כשאריה נשאל מדוע חשוב לזכור את אירועי אוקטובר 1943 הוא משיב: "זה סיפור חשוב ביותר כי מדובר במאורע יוצא דופן. רוב האוכלוסייה היהודית, שישה מיליון יהודים באירופה, נרצחו. במדינה הקטנה הזו, דנמרק, בזכות חינוך לאנושיות ודמוקרטיה, עמדו האזרחים כאחד והגנו על אזרחיה היהודים".

כיום אריה בן ה־91 הוא מרצה בדימוס, שהרצה מעל 55 שנים באקדמיה לאומנות בצלאל. הוא מתגורר בירושלים ולו ילדים, נכדים ונינים.