top of page

זיסל (זושקה) הלפמן

סיפורה של שורדת

1.png

כתיבה: משה הלפמן

צילום: ניסים סלם

זיסל (זושקה), בת רחל ומשה הוכהוייזר, נולדה ביום 24/4/1921 בעיירה אושווינצ'ים שבפולין, שלידה הוקם מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. בסיפורים לנכדיה היא זוכרת נופים מקסימים וירוקים ואת הבית ברחוב יגולנסקי 17, שבו התגוררה עם הוריה, שתי אחיותיה ואחיה. בספטמבר 1939 פרצה מלחמת העולם השנייה ופולין נכבשה על ידי הצבא הגרמני כמעט ללא התנגדות הצבא הפולני. ערב אחד נשמעו דפיקות וחבטות עזות על הדלת. זיסל ניגשה לדלת וחיילים נאצים ריכזו את בני המשפחה באחד החדרים, תוך כדי צרחות. הם ספרו אותם, ותוך צעקות "ראוס, ראוס" (בגרמנית "החוצה, החוצה") הורידו אותם לרחוב, שהיה מגודר ונשמר על ידי חיילים וכלבים.

המשפחה גורשה לעיר סוסנוביץ', שם הוקם גטו יהודי שריכז יהודים רבים מכפרים ועיירות קטנות במחוז. זיסל עזרה בטיפול בילדים, שחלקם הגיעו ללא הוריהם, שבשלב זה כבר נלקחו לעבודות כפייה. אחרי חצי שנה היא הועלתה על רכבת, בקרונות אטומים המיועדים להובלת בעלי חיים, והובלה בקור מקפיא, בצפיפות וללא מזון ומים, למחנה עבודה בשם גברסדורף, שהוקם בגבול פולין–צ'כיה. טיפות גשם שחדרו דרך החריצים שבתקרת הקרון היו הדבר היחיד שבא אל פיה במשך ימים ארוכים.

מהמחנה נלקחו הנשים, תחת שמירה קפדנית, לעבודה במפעל לטוויית חוטי כותנה ופשתן ששימשו חומר גלם לתפירת מדים עבור הצבא הנאצי. כך התנהלו חייה למעלה משלושה חורפים קפואים וארוכים. במחנה שהתה איתה נערה גם היא ילידת אושווינצ'ים בשם מניה, אחותו של מי שלימים יהפוך להיות בעלה של זיסל, אורי הלפמן. זיסל לפעמים ביצעה חלק מעבודת חברתה, כדי להצילה מגירוש למחנות ההשמדה.

מחנה גברסדורף שוחרר ביום 9/5/1945 על ידי הצבא הרוסי. זיסל ומניה נעו מערבה, לעיר ביירוית בגרמניה, שם נודע לחברתה מניה ששני אחיה שרדו את השואה ומחפשים בני משפחה. מניה הכירה לחברתה זיסל את אורי אחיה. זיסל ואורי עברו למחנה הכשרה בשם בוקסדורף כחלק מהכנת השורדים לקראת העלייה לארץ . אחרי סיום ההכשרה יצאו לאיטליה ובטורינו התחתנו בבית הכנסת הגדול, בינואר 1947. לאחר החתונה עלו על אוניית מעפילים רעועה בשם "קדימה", בתקווה להגיע לארץ ישראל, אך נתפסו מול חופי חיפה וגורשו על ידי הבריטים למחנה מעצר בקפריסין, שם שהו כשנה עד אחרי מלחמת השחרור. בספטמבר 1948 עלו על אוניית המעפילים "ירדניה" והפעם נכנסו לנמל חיפה, למדינה הטרייה.

בעקבות הכשרתם עברו לגור בקיבוץ אפיקים ובינואר 1949 נולד בנה הבכור – זלמן, על שם אביו של אורי שנספה בשואה. בשנת 1952 עברו זיסל ואורי לגור בבנימינה בשכונת יעקב (רחוב היסמין של היום), שם נולד באפריל 1952 בנם השני – משה, על שם אביה של זיסל שגם נספה בשואה. כעבור ארבעה חודשים קנו בית בשכונת נווה עובד (לימים רחוב העבודה), שם גרה זיסל עד היום. אורי עבד כצבע אומן בבתים רבים בבנימינה, ונפטר ב־1978 בגיל 58. גם לאחר פטירתו החליטה שלא תעזוב את בנימינה. "אני אוהבת את הקהילתיות בבנימינה, את הנוחות ללכת ברגל למושבה, לקנות בצרכניה, את הבית הקטן שלנו ואת התושבים שהכרתי לאורך השנים. זהו ביתי". משני בניהם זכו זיסל ואורי לשישה נכדים ושמונה נינים. השנה באפריל חגיגה זיסל יום הולדת 102.

ReuvenRap7.jpg

"השנה תחגוג זיסל 102"

זיסל (זושקה) הלפמן

creators
Gold logo.png
blue background

Join the journey

that leaves a mark

Follow us

Thank you! We will get back to you soon

  • Facebook
  • YouTube
  • Instagram

Contact

Phone: 0547-250800

TheAutographers@gmail.com

© All rights reserved to the association to leave a mark and venture The Autographers

bottom of page