מד"א

הבוקר של השביעי באוקטובר התחיל אצל נעם ויסבוך ונועה שמעוני עוד בלילה שלפניו. כמו בכל שבוע שגרתי, הן היו במשמרת בניידת טיפול נמרץ, מגישות עזרה ראשונה לאנשים שנזקקים לטיפול רפואי בתל אביב. "עמדנו לסיים את המשמרת, כשפתאום החלו אזעקות בעיר", מתארת נעם. "קיבלנו הוראה: כל הצוותים מתבקשים להישאר. אין שחרורים".
נעם (28) היא פרמדיקית, מתנדבת במד"א מגיל 16 ולדבריה "נדבקה בחיידק של מד"א" כבר מאז. לאחר שירות צבאי ארוך שכלל לימודי תכנות, מצאה את עצמה שוב במקום המוכר: בניידת טיפול נמרץ. נועה (24) היא הפרטנרית שלה: נהגת ניידת טיפול נמרץ מיומנת.
"ירדנו לאזור אשקלון," מספרת נעם. "שלחו אותנו למחסום שהצבא הקים באזור כוכב מיכאל. לאורך כל הדרך אזעקות והתראות על חדירת מחבלים. בשעה 14 בצהריים הגיעה אלינו הפצועה הראשונה.את הפצועה הזו, בחורה בת 26 שספגה ארבע יריות בירכיה ובכתפיה, נעם ונועה לא ישכחו. לאחר מעשה הן גילו ששמה נעמה גל והיא השתתפה במסיבה ברעים כשהמחבלים נכנסו לאזור היא התחבאה עם חברים במכולת זבל, אבל אחד מהמחבלים זיהה את התנועה במכולה וירה פנימה. בכוחות שלא ייאמנו הצליחה נעמה להימלט ולאחר שעות של איבוד דם וכאבי תופת, להגיע אל הניידת של נועה ונעם. "היא הגיעה אלינו חבושה, עם חסמי עורקים שהניחו לה במקום. הענקנו לה משככי כאבים ובעיקר נלחמנו שהיא תישאר בהכרה ולא תוותר לעצמה. אני חייבת להודות שזאת הייתה המלחמה שלה," אומרת נעם. אבל באותם רגעי אימה, תחת סכנת חיים שנושפת בעורף, נעם ונועה היו אלה שנלחמו למען נעמה. "נועה נסעה במהירות מטורפת. תוך רבע שעה היינו בברזילי. היא נהגת תותחית, שנסעה במומחיות בכבישים זרים ולא מוכרים לנו".
נעם ונועה המשיכו בפעולות ההצלה והגישו עזרה וסיוע לפצועים רבים, ביניהם חיילים מגדוד 13 בגולני, ופצועים אחרים שנחלצו בעור שיניהם. המשמרת הארוכה בחייהן הסתיימה לאחר עשרים וארבע שעות. הן חזרו הביתה ולא שכחו את הפצועה הראשונה שלהן. "אחרי שבועיים מצאנו פוסט ברשתות שבו היא מחפשת את הצוותים הרפואיים שהגישו לה עזרה. נפגשנו איתה. זה היה מרגש מאוד. למרבה המזל היא בריאה ושלמה והולכת על שתי רגליה", מספרת נעם.
השביעי באוקטובר סימן עבור כולנו נקודת זמן היסטורית שלא תישכח. בתוך האימה והחרדה פעלו נעם ונועה בקור רוח והצילו חיים רבים. "זה היה אירוע בלתי נשכח ואני שמחה שיכולתי לתרום את חלקי".