חנוך גילעד

בזכות האומץ של הוריי לעלות לישראל מחרבין, הגענו לכפר תבור

1.png

כתיבה: ליאור טל

צילום: ליאור טל

אני פוגש את חנוך גלעד ואשתו אלה בביתו למרגלות הר תבור. חנוך נולד בשנת 1931 בעיר חרבין שבסין. אביו נולד באוסטריה ובמהלך מלחמת העולם הראשונה נפל בשבי הרוסי, ולאחר מסע ארוך הגיע למחנה בעיר חרבין שבסין. אימו ילידת באקו - אזרבייג'ן הגיעה אף היא לחרבין ושם הכירה את אביו. המשפחה התגוררה עם הקהילה היהודית בחרבין וחנוך למד בבית הספר היהודי שבעיר. חיי הקהילה היהודית התנהלו ליד הנהר שעובר בעיר, אשר היווה גם מקום מפגש לבני הנוער. "כל שנה בקיץ היינו יוצאים למחנה קיץ ושם ערכנו תחרויות שונות. בעיר היו שתי קבוצות נוער: האחת של בית"ר והשנייה של מכבי, אליה אני השתייכתי", מספר חנוך ומדגיש שיוך זה בערגה גדולה.
בשנת 1950 עלתה משפחתו לארץ ביחד עם עוד שש משפחות. מסע העלייה לארץ היה קשה ורווי תלאות. היהודים בחרבין נחשבו לפליטים ולכן היה קושי בהשגת ויזת עלייה לארץ. "הסינים אומנם לא התנגדו למהלך, אולם הרוסים הערימו קשיים רבים. בסופו של דבר הצלחנו להשיג את הויזה דרך ארגון הפליטים בחרבין", אומר חנוך. במסע ארוך שעבר בתנזין ובהונג קונג מגיעה המשפחה לבסוף למעברת העולים בעתלית ומשם לאחר מספר חודשים הם בונים את ביתם בכפר תבור. "בדרך לארץ זכור לי מפגש אחד מיוחד בו פגשנו את מר כדורי שהיה מכובד בקהילה היהודית וסייע לעלות יהודים לארץ מהונג קונג. הוא פגש אותנו אישית לפני שעלינו לארץ", נזכר. "בארץ היינו חבורה מגובשת עם כל המשפחות שעלו וחגגנו חגים יחד בכפר תבור".
חנוך התגייס לצבא ושירת בפיקוד המרכז ואחר כך גם בשירות במילואים שנים רבות. עם סיום שירותו הצבאי חזר לכפר תבור ועבד בבניין בקיבוץ דברת. בהמשך עבד כאיש אחזקה במועצה המקומית ואף התנדב שם אחרי שיצא לפנסיה.
בשנת 1956 נישא לאלה. לזוג יש שלושה ילדים, נכדים ונינים חלקם הגדול מתגורר בסמיכות לביתם. "כפר תבור מסמל עבורי את כל חיי בארץ. כאן חיו הוריי, כאן גידלתי את ילדיי והיום אני רואה את נכדיי וניניי לצידי", הוא מספר. אחיו הצעיר מתגורר אף הוא בכפר תבור והם נפגשים מספר פעמים בשבוע לבלות ביחד. אנו מתכנסים לרגע צילום הדיוקן שלו וחנוך מראה לי תמונה נדירה של הוריו מיום חתונתם. "בזכות האומץ שלהם לעלות לישראל, הגענו לכפר תבור כאן אני חי את חיי המוכרים לי היום", הוא מסביר. "הדרך הקשה שעברנו להגיע לארץ רק מחזקת את האהבה שלי לישראל. לדור הצעיר אני מאחל שיאהב את הארץ שלנו. אני לא אדם דתי אבל אני בהחלט ציוני ואוהב מאוד את הארץ".

בזכות האומץ של הוריי לעלות לישראל מחרבין, הגענו לכפר תבור

חנוך גילעד

 
Gold logo.png