כרמלה נהרי

כל מי שלא הרגיש טוב היה מגיע אליי, גם כשלא הייתי במרפאה

1.png

כתיבה: מאיה אלון

צילום: מאיה אלון

"סמכו עליי אפילו יותר מאשר על הרופאים", אומרת כרמלה נהרי ומחייכת. כרמלה, הידועה יותר בכינויה 'האחות של הכפר', מספרת שכשהיא הגיעה לכפר תבור, בסוף שנות ה-70', אחיות כלל לא עבדו במרפאת המקומית. "בתקופה ההיא עבדו רק רופאים שגרו בצמוד לבניין המרפאה", היא נזכרת.
"כשהתחלתי לעבוד, המטרה הייתה שהאחות תבצע סינון ראשוני לחולים שבאים למרפאה, במטרה להפחית את העומס על הרופא", מספרת כרמלה. "בהתחלה אנשים בכלל לא התייחסו אלי וזאת למרות שאחיות אז עשו הכל: בדקו אוזניים, גרון, חילקו אנטיביוטיקה לבד ועוד", היא מציינת.
לכרמלה לקח הרבה זמן לבנות את עצמה ואת מעמדה מול אנשי המושבה שהיו רגילים אז לקבל שירות מהרופא עצמו. "כפר תבור של אז הייתה כמו קיבוץ קטן. כולם הכירו את כולם והתעקשו לפגוש את הרופא, עליו הם סמכו, אני הייתי חדשה והם לא הכירו אותי", מוסיפה כרמלה.
עם השנים כרמלה ביססה את מעמדה בקרב אנשי כפר תבור ורכשה את אמונם. "אחרי זה, כבר לא היו לי חיים פרטיים. כל מי שנפצע או לא הרגיש טוב היה מגיע ישירות אלי, גם כשלא הייתי במרפאה", היא מספרת בחיוך.
כרמלה נולדה בשנת 1950, לכפר תבור היא עברה בגיל 27 אחרי שהתחתנה, בעקבות עבודה של בעלה. "עברנו עם 2 ילדים והשלישית נולדה כאן", היא מציינת. "אני לא אשכח שכשילדתי את הבת שלי הקטנה, עלה אליי כל הכפר ברגל עם עוגות וממש לא היה כמעט בן אדם שלא בא לבקר אותי", מספרת כרמלה.
אחרי 12 שנה במרפאה המקומית עברה כרמלה לעבוד בבית חולים 'פוריה' וקופת חולים 'מאוחדת' עד שפרשה לפנסיה. כיום היא מבלה את זמנה בעיקר בטיולים, הרצאות, ועם 7 נכדיה.
"את כפר תבור אני לא עוזבת, לפחות לא מרצוני החופשי, כל עוד אני עצמאית אני לא עוזבת. זה בית בשבילי במלוא מובן המילה. אני לא מסוגלת לגור במקום אחר היום".

כל מי שלא הרגיש טוב היה מגיע אליי, גם כשלא הייתי במרפאה

כרמלה נהרי

 
Gold logo.png