החיים ביערות

הם היו שלושה בלבד, רק יוסלה בן החמש, רוחלה בת השנתיים ואמם, אישה צעירה שהחיים לימדו אותה בדרכם הברוטאלית הישרדות. אביהם נפל בגבולות, כשניסה הצבא של בלרוס להדוף את הגרמנים. הוא לא הצליח לשמור עליהם, למרות שניסה. בכיכר העיר הם נאספו עם כולם, יהודים יהודים, בכל גיל. מאות בני אדם, פסיפס של אימה ופחד, נתונים בין בחירה בינארית: ימינה או שמאלה.
"אמא שלי הייתה חכמה," אומר יוסף סער ממרחק השנים. "היא לא ידעה מה פירוש הדבר ללכת שמאלה, אבל היא הבינה היטב שלגרמנים אין מה לעשות עם אישה ושני ילדים, וביקשה מקרובי משפחה שיבריחו אותי, את יוסלה. אולי אותי יהיה אפשר להציל." בשעה ששתי יריות העבירו את שארית משפחתו לגן העדן, יוסלה הלך עם בני הדודים ליער. "ביער הסמוך פעל מחנה פרטיזנים של האחים ביילסקי. האחים קיבלו אליהם את כל מי שנמלט מהגרמנים, ונלחמו בהם משם." מספר סער. "כדי להיכנס ליער ולהגיע למחנה, היה עלינו לעבור את הביצה שהקיפה אותו. הלכנו בשקט, שעות ארוכות. לי אמרו: אל תבכה. אם תבכה, אם תשמיע קול – יירו בך. אז לא בכיתי ולא צעקתי. הלכתי בדממה. "
באחד הימים נראו מרחוק קסדות מתכת הגרמניות וצבא הפרטיזנים המאולתר ידע היטב שצריך לברוח. "הם נשאו אותי על הכתפיים, אך בשלב מסוים מי שהחזיק אותי לא יכל עוד. הוא עצר והניח אותי על אדמת היער, ונותרתי לבד." מה עושה ילד בן חמש לבדו ביער, כשמרחוק קרב אויב שהכריז עליו מלחמה? "שמעתי פתאום קולות ויכוח של שתי נשים צעירות, פרטיזניות גם הן. אחת מהן, פסיה, התעקשה שלא להשאיר אותי שם. אחרי שיח קצר הן החליטו לקחת אותי איתן. מצאתי את עצמי בין שתי נשים רץ גם אני. ידעתי שאסור לי לעצור, ולא משנה מה. הלכתי איתם בכל כוחי, עד שהדבקנו את הקצב והגענו לקבוצה. כשהגענו שמעתי מישהו צועק: קיילא! קיילא! יוסלה כאן! לאחר מכן הבנתי שקיילא, בת דודתה של אמי, ביקשה לקפוץ לביצה כשגילתה שאני אינני איתם. הגעתי רגע לפני שהיא עשתה מעשה."
עוד ימים רבים שהו הפרטיזנים ביער, כשהם פועלים בכל דרך שברשותם כדי לפגוע בצבא הגרמני. "בסוף ניצחנו," אומר סער בחיוך. "הגרמנים הובסו על ידי בעלות הברית ואנחנו עזבנו את היער. עזבנו את היער כשאנחנו מונים אלף מאתיים איש. זה מספר בלתי נתפס."
יוסלה הקטן, לימים יוסף סער, עלה לארץ והוא מתגורר בקיבוץ גת. "עד היום אני מחנך את ילדיי," הוא אומר. "להאמין שתמיד ישנה תקווה. גם כשקשה, אסור להתייאש. לעולם." הוא יודע זאת היטב: היער לימד אותו.