חיי עבודה לצד תורה

הרב שלומי בדש נולד בחורף תשכ"ו. עם אשתו אביטל התחתן באביב תדש"מ. הם גרו 9 שנים בקדומים.
להר ברכה הם הגיעו בקיץ תשנ"ב, בעקבות הקמתה של ישיבת ההסדר על ידי הרב אליעזר מלמד. הרב ביקש ממנו להצטרף לצוות החינוכי של הישיבה.

"להתיישב כאן היה אז רעיון הזוי לגמרי", הוא נזכר. "המקום היה מרוחק, ולא היה מסביב כלום. פעם בשבוע היתה מגיעה לישוב 'שקמית'. רכב עם מוצרי יסוד, וכל המשפחות נאלצו לקנות בבת אחת", הוא נזכר.

תקופת הפיגועים הנוראה שפרצה בראש השנה תשס"א (אוקטובר 2000) זכורה לרב שלומי היטב. היו פיגועים נוראיים, ירי על הצירים, חדירות מחבלים לישובים ועוד. לא היה יוצא ולא היה בא והישוב חווה משבר. "אנשים אפילו התחילו לחשוב שבתנאים האלה אי אפשר לקיים את ההתיישבות", הוא נזכר.

הרב שלומי מתמוגג לראות את הישוב כיום ואת הדרך שהוא עשה מיום הקמתו. היום יש בהר ברכה אלפי תושבים, מוסדות חינוך מפוארים. מעון עם מאות ילדים מהגדולים בארץ. למעלה מעשרה גני ילדים. בתי ספר, אולפנה אזורית לתפארת, ישיבה תיכונית פורצת דרך, וכמובן ישיבת ההסדר.

הרב מתגאה שהישוב הר ברכה, בהנהגת הרב מלמד וענבל הרבנית, חותר לחיים מלאים, שמחים ומבורכים, של השתלבות בכל תחומי החיים, של הצטיינות וחריצות בכל תחום שבוחרים לעסוק בו, והכל יונק מלימוד תורה.

"אחוז גבוה מבוגרי הישיבה הם כיום תושבי הישוב", הוא מוסיף.

הרב שלומי הינו רב מחנך בישיבה הגבוהה, כבר למעלה משלושים שנה, ובמקביל ניהל במשך קרוב ל-20 שנה גם את בית הספר האזורי בגב ההר. יחד עם אשתו אביטל הוא זכה לשש בנות, שלושה בנים, ולמעלה מ-30 נכדים. "לא זוכר את המספר המדויק", הוא מדגיש בחיוך. למעלה מ-25 מהם גרים בהר ברכה.
הרב שלומי נרגש מהזכות שנפלה בחלקו ליישב את הארץ ולהאחז בה, כחלק משרשרת הדורות, מימי דוד המלך ועד ימינו אנו.


אור אסתר סהר
צלמת וכותבת
בת 21, בשנים האחרונות גרה חיה ביישוב צופים שבשומרון. בילדותי גרתי ביישוב רבבה - אף הוא שבשומרון. שירתתי במסגרת השירות הלאומי בתחום הטיפולי מאחר ואני מתחברת לאנשים ואוהבת להקשיב להם. לכן אני מכוונת בהמשך ללמוד עבודה סוציאלית. תחום עניין נוסף שלי הוא עיצוב תסרוקות וסיימתי לימודים בירין שחף לעיצוב שיער. אני אוהבת לעזור לבנות ונשים להיראות טוב יותר בעיני עצמן. בנוסף אני מאוד אוהבת לטייל בארץ בעיקר במעיינות וללמוד על היסטוריית ההקמה של הארץ הזו, ובייחוד של השומרון. אני שמחה שזכיתי לראיין ולצלם אנשים שעזרו להקמה של הבית שאני גרה בו.