
יצחקי גל
"יש כאלה שקוראים על ההיסטוריה ויש כאלה שהולכים בעקבותיה, יצחקי גל הוא מהזן השני"

כתיבה: ארז ביטון
צילום: ארז ביטון
"יש לי פשוט תשוקה לגלות מקומות חדשים"
יש כאלה שקוראים על ההיסטוריה ויש כאלה שהולכים בעקבותיה, יצחקי גל הוא מהזן השני ומי שחתום על אחד מהגילויים הארכיאולוגים החשובים ברמת הגולן – מציאתה של העיר היהודית העתיקה, גמלא.
"יש לי פשוט תשוקה לגלות מקומות חדשים", כך מתאר את עצמו חבר קיבוץ אפיקים יצחקי גל בן ה-75. "הבנתי את זה בגיל צעיר מאוד", הוא מוסיף ומציין שכשהיה קטן, הוא היה חופר במקומות מסתוריים סתם לכיף. במהלך שירותו הצבאי, בסיירת צנחנים, גל מספר שהיה מנצל את ההפסקות בין האימונים על מנת להצטרף לארכיאולוגים, מנוסים שהיו עושים סקרים בקרבת מקום: "הסקרנות לא נתנה לי מנוחה".
הסקרנות הזו בשילוב חושיו החדים, עוד תדחוף אותו לרשום הישג חסר תקדים כמה שנים לאחר מכן. אחרי שחרורו מהצבא, עוד בטרם החל ללמוד באוניברסיטה, הצטרף גל אל סקר ארכיאולוגי שנערך ברמת הגולן מיד לאחר מלחמת ששת הימים. לדבריו, הייתה זאת חוויה מכוננת של גילוי ארץ לא נודעת לחלוטין. במהלך הסקר גל וחבריו גילו ישובים יהודיים מתקופת המשנה והתלמוד כמו דבורה וקצרין.
אך כאשר הגיע הצוות אל שלוחת הר, שזוהתה אז על ידי ארכיאולוגים בכירים כעיר העתיקה 'גמלא', משהו לא הסתדר לו. "המקום אינו מתאים לתאור של יוסף בן מתתיהו כי לא רואים משם את הכנרת ואת מגדל", אמר גל. רק מספר שנים לאחר מכן, כאשר הוביל בעצמו סקר ארכיאולוגי מקיף ברמת הגולן, הוא הצליח לשכנע ארכיאולוגים לערוך חפירות במקום אחר ואכן בשנת 1976 נחשפו שרידי העיר 'גמלא' במקום שהוא ציין. "מאוד התרגשתי", הוא נזכר.
גל עבד במשך עשרות שנים במנהלת הכנרת, והיה בין מקימי ומנהלי בית ספר שדה בעמק הירדן מטעם החברה להגנת הטבע. את קיבוץ אפיקים הוא לא מוכן לעזוב, וזאת למרות שכל ילידו גרים היום בתל אביב. "אני כנראה, איך להגיד? קיבוצניק נגוע", הוא מעיד על עצמו. "אחרי יומיים שם אני רוצה לחזור הביתה".

"יש כאלה שקוראים על ההיסטוריה ויש כאלה שהולכים בעקבותיה, יצחקי גל הוא מהזן השני"