יובל לופן

"בזרועותיו החסונות הוא מלטף ברוך את מרקם האבן כאיש השב אל אהובתו הנצחית"

1.png

כתיבה: אלברט אדוט

צילום: אלברט אדוט

בתנ"ך מספרים על משה רבינו שהכה בסלע והוציא ממנו מים. פלאי לא פחות הוא להכות באבן סתמית, שאולי לא היו מביטים בה פעם נוספת, ולהפוך אותה ליצירת אומנות שאי אפשר להתעלם ממנה. זו המומחיות של יובל לופן הפסל.
אף כי התחיל לעסוק בפיסול רק שמלאו לו 50, כיום, עשרים ושבע שנים לאחר מכן, יובל הפך לשם דבר בעולם האומנות הפלסטית בישראל.
יובל נולד בשנת 1942 בקיבוץ גינוסר, שם למד והתחנך. בתחילת שנות ה-70' הוא עבר לאילת בה התגורר במשך 14 שנים, שלאחריהן שב לגינוסר והתחתן בשנית.
בתחילה דרכו פיסל בעצים מתים שהיו פזורים ברחבי הקיבוץ מתוך רצון לשמר את נוכחותם, יופיים ואף לספר דרכם סיפור.
אהבתו של יובל לארכאולוגיה וכמיהתו לשמר את עבודותיו לדורות הבאים הביאה אותו להתחיל לפסל באבן הבזלת. וכפי שאמר- "הגודל אצלי כן קובע". יובל מפסל את האבן בטבע, במקום שהוא מניח אותה ויחד עם הכיתוב המופיע בפסליו – הם הופכים להיות מעין קפסולת זמן המספרת את סיפורי הגיבורים, המדינה והעם.
יובל שואב השראה לפסליו גם מתוך עיסוקו בממצאים ארכיאולוגיים כגון תצורות של מאובנים, כלי פולחן עתיקים ומטבעות.
עבודות רבות של יובל, פזורות ברחבי הארץ וגם סביב הסדנא שלו בקיבוץ. בזמן שיובל סייר איתי בין פסליו העצומים, לא יכולתי שלא לחוש את אהבתו לאבן: בזרועותיו החסונות הוא מלטף ברוך את מרקם האבן כאיש השב אל אהובתו הנצחית.
יובל הראה לי פסלים שמנציחים דמויות היסטוריות ודמיוניות הבוקעות מן הסלע. פסלים של ציוני דרך ומאורעות היסטוריים, פסלים של דגים, אריות ואיילים שהם ארכיטיפים עתיקים המסמלים כוחות רוחניים וידע קדום.
יובל התפרסם לא רק בגלל פסליו, אלא גם בזכות סירה עתיקה בת 2000 שנים שגילה יחד עם אחיו בשנת 1986 על גדת הכנרת החרבה. סירה זו זכתה לכינוי – "סירתו של ישו".
אני שמח שזכיתי לצלם איש אמת עם לב רחב ופתוח לרווחה, המגשר בין העבר הסמוי מן העין לבין ההווה שיוגש כאוצרות זהב לארכיאולוגים של דורות העתיד.

"בזרועותיו החסונות הוא מלטף ברוך את מרקם האבן כאיש השב אל אהובתו הנצחית"

יובל לופן

 
Gold logo.png